י

יתר ע"ז נאמר דאף אם אין המגרש נאמן לגמרי יהיה נידון כעד אחד כשר עכ"פ ע"י המיגו. דהא בלאו הכי בחידושי הרמב"ן פי"נ (קל"ד) הקשה אמאי אין הבעל נאמן כעד אחד לומר יש לו בנים. ותירוצו דאינו נאמן דלא שייך ע"ז מדעל"ג ואין ע"א נאמן. משמע דחשוב כעד א'. מיהו יש לחלק דשם ר"ל שיהיה נאמן על כשימות שאזי אינו נוגע בעדות. משא"כ הכא י"ל מצד עצמו אינו נאמן אף כעד אחד. וכן בהרמב"ם פי"ב מה"ג הי"ב שכתב שהרי אין כאן אלא עד אחד ובעל משמע בעל לא חשוב אף כעד אחד וכמ"ש רבינו ירוחם שבסי' קמ"א סנ"ו ובב"ש ס"ק פ"ד הנ"ל. אך לא ידענא מי הצריכו להרמב"ם לזה דהא בגמרא שם מיירי שהבעל אינו יודע ברור שנתגרשה. רק שיודע שנתן לש"ה. ואין מכאן ראיה דבעל לא נאמן אף כעד אחד. מ"מ בנד"ז שיש לו מיגו ובצירוף ההוכחות י"ל עכ"פ נאמן כעד אחד לבד. וא"כ כיון שהמסדר כותב ומעיד ג"כ שחלילה לא היה שום נדנוד ותנאי בשליחות הגט. א"כ יש כאן שני עדים כשרים שאין שום חשש בהגט ולמאי ניחוש לה. ועוד דמהר"מ בתשו' מיימוני סי' ג' כתב לומר שהיכא דלא אתחזק איסורא עד א' נאמן גבי קדושין ע"ש. והכא ודאי ע"י שנתגרשה יצתה מחזקת איסור דמחמת החששות הנ"ל אין לעורר חזקת איסור כיון שיש הוכחות עצומות לבטל החששות. וא"כ ע"א נאמן למהר"מ כ"ש שיש שני עדים. ועוד יש לדמות זה למ"ש בגמרא ספ"ב דכתובות ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן ושיצתה בהינומא וכו' ואמרינן כיון דרוב נשים בתולות נישאות גילויא מילתא בעלמא הוא ולכן א"צ שני עדים כשרים ממש כ"א המעיד בגודלו מה שראה בקוטנו והוא שיש אחר עמו. כמ"ש בש"ע אה"ע סי' צ"ו סט"ו. ה"נ נאמן הבעל עם המסדר אף אם בעל לא חשוב עד כשר ממש. והכא עדיף מרוב נשים בתולות נישאות. ועיין בתשב"ץ ח"א סי' פ"ב בפי' גילוי מילתא כו' שהדבר קרוב לנו להיות נודע כמו שהוא מעיד זה אלא שהוא מכוסה ונעלם קצת שאחר שגלה לנו זה העד אותו כיסוי הוחזק הדבר בדעתנו כאילו נודע לנו ע"פ ראייתנו מצד מה שהיה כבר דעתנו נוטה לזה עכ"ל. והכא איכא הוכחות טפי טובא מכל עניני גילויא מילתא שהביא התשב"ץ כמו גבי רוב נשים בתולות נישאות כו'. הכא המנהג שבסידור הגט אומר בלי שום תנאי הוה כמו רובא. וההוכחה מההרשאה והאגרות עצמן מוכיחות ע"ז. ומדינא זה לחוד סגי וא"כ רק לרווחא דמילתא ודאי מהני עדות המגרש והמסדר. הרי יש שלשה טעמים להקל א' הנזכר אות א' ואות ב'. מה גם בצירוף מ"ש אות ג"ד. טעם ב' מ"ש אות ה' דה"ל גילויא דעתא בגיטא דלאו מילתא היא. וגם די"ל דזה אינו נקרא אפילו גילויא דעתא. הטעם הג' דהמגרש שאומר שלא נתכוונו בהאגרות כלל לנגוע בשליחות נאמן משום הואיל ובידו לגרשה בצירוף הוכחות הנ"ל דאות א' ואות ב' וכ"ש עם המסדר שאומר כן. ע"כ נלע"ד כשיבאר המסדר שבשעת סידור הגט אמר המגרש אן אתנאי כמ"ש בסדר הגט סי' ל"ו וסי' רי"ד. וגם המגרש יכתוב כן. אזי אין שום מיחוש כלל בהגט: