א

סימן רפט

גט שנשלח ע"י שליח הולכה והשליח הולכה היה צריך לקבל כ"ד רוכ"ס מאבי המתגרשת ואח"כ יתן הגט. אך מהמכתבים שהביא אודות זה מוכח שאין המעות מעכבים נתינת הגט. ושאין זה שייך לכשרות נתינת הגט. רק בקשו השליח שיעשה זאת לעכב נתינת הגט עד שיותן המעות. ולפי שלא היה לאבי המתגרשת סך זה ע"כ נתן השליח הגט ע"י שקבל רק ח"י רוכ"ס. המכתבים שכתבו ע"ד המעות כתב המסדר ואחי המגרש. והמגרש לא דיבר מאומה נידון המעות רק היה גילוי דעת ממנו שלא רצה ליתן הגט עד שגמרו עם אבי המתגרשת נד"ז:

הנה מהאגרות שהביא השליח. א' מהמ"צ המסדר רבי שלמה. לרבי יצחק בר' דוד. ב' מאחיו של המגרש ר' יצחק לאחיו ר' משה צבי. משניהם משמע ומוכח שענין סילוק הכ"ד רוכ"ס שצריך לסלק אבי המתגרשת ששייך לר' געציל המגרש וסך ששה רוכ"ס להשליח כל זה אינו מעכב בנתינת הגט לומר שעל תנאי זה נותן הגט ע"ד ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז בפרק מי שאחזו. ושאם לא תתן לא יתן לה הגט ושאם יעבור ויתן זהו שינוי השליחות והגט בטל. כ"ז משמע ממכתבם שאינו כן. אלא להיפוך שאם יתן הגט בלי המעות הגט גט. ושזהו ענין בפני עצמו שמבקשים שיתן המעות הנ"ל ומבקשים ג"כ שיעכב נתינת הגט עבור זה. דרך בקשה בעלמא. אבל אין זה שום תנאי בהגט. ולכן רק הם המבקשים כן ולא המגרש עצמו. שהמגרש פסק לו בסכינא חריפא שיתן לה הגט בלי שום תנאי ובלי שום בקשת מעות. ומסתמא היה בידו הרשאה כד"ת שמבואר בה היטב שיתן לה הגט וכו'. ולכן רק המ"צ ואחי המגרש כותבים מנידון המעות ורק דרך בקשה. ולא דרך תנאי. שהרי במכתב המ"צ ר' שלמה לר' יצחק בר' דוד כתב ויראה מעלתו שיתן חמיו של רבי געציל את כל המעות בשלימות עד פ"א ואח"כ יתן הגט כשימסור המעות לשליח. יעשה נא מעלתו למען חברתינו שלא יגיע שום היזק להשליח ויהיה אח"כ ההיזק לרבי געציל כו' עכ"ל. משמע שאין זה רק דרך בקשה בעלמא מהמ"צ לרי"צ הנ"ל שיעשה זה למען חברתינו. ולא שהגט תולה בזה. דאל"כ היה לו לכתוב בפשוט שאם יותן הגט בלי המעות לא יהיה הנתינה כלום. ומה לו לבקשו בשביל חברא ואהבה. אם יש חשש גדול מזה שלא יעשה ולא כלום. וכן ממ"ש ויהיה ההיזק לרבי געציל ולא כתב שיהיה הגט בטל או פסול עכ"פ. משמע שהגט כשר בלא"ה משום שהמגרש נתנו בלי שום תנאי וכדלקמן. וכן מ"ש עוד ואם אפשר שלא ירצה חמיו של רבי געציל ליתן המעות תיכף והשליח לא ירצה להמתין יראה מעלתו שיעשה השליח הזה שליח אחר כו' למען יהיה המעות בשלימות עכ"ל הל"ל למען יהיה הגט גט. וגם מ"ש יראה מעלתו הל"ל ההכרח שיעשה השליח כו'. אלא מכל זה מוכרח שאין בידם רק לבקש שיראה הוא שלא יתן השליח את הגט. דאילו יתנו השליח הגט כשר אף שיתן בלי מעות. ולכן הוצרך רק לבקש את ר' יצחק ברבי דוד שיעכב הוא נתינת הגט עד שיותן המעות אף שהיה הגט כשר אף בלי שיתן המעות. והיינו משום דהמגרש נתנו בלי שום תנאי בעולם כמבואר בסדר הגט סי' ל"ו ל"ח וסי' רי"ד. און אן תנאי ויאמר יוא. ע"כ אין בידם רק לבקש שהם ימנעו נתינת הגט. ולא שהמגרש מונע נתינת הגט בלי המעות. כ"א הם ימנעו מעצמם לטובת המגרש. וכמו כשהשליח המביא הגט מעכב נתינת הגט עד שישלמו לו שכר טרחו. ואילו נתנו בלא השכר הגט כשר כן נמי נד"ז שהמגרש לא תלה שום תנאי בהגט. רק הם מבקשים שכרו. ומצווים לעכב הנתינה עבור זה. וכן משמע ממכתב השני של אחי המגרש רבי יצחק שכתב און דער שליח האט ארוש גיגעבין איין קוויטעל על המעות בשלימות. אויב ער וועט ארויש געבין דעם גט זאהל ער מסלק זאיין המעות בשלימות בלי שום טו"מ כו' לכן זאיין באהעלפין דעם שליח טאמער וויל ער עפיש מאכען דייעליס זאהלסטע עם זאיין באהעלפין אז ער זאל אים אפ געבין דיא כ"ד רו"כ וכו' עכ"ל. הרי מבואר מתוכו שבהגט גופא אין זה נוגע רק שהשליח חייב לשלם דאל"כ מה צריכים לכ"ז הלא עדיין אינה מגורשת כלל ותצטרך לו לקבל גט ממנו. ואיך ומדוע יסלק השליח חנם כל המעות וגם מה מבקש שיעזור להשליח. מהו צריך עזר כיון שאם לא יסלק עד פ"א אין הגט כלום. אלא ודאי מוכח מזה היטב שהגט ניתן בלי שום תנאי והמעות אינן מעכבים נתינת הגט כלל וכלל. לכן הם מבקשים שלא יותן הגט עד שיתן המעות. אף שהמגרש אין מעכב זה כלל. ואף שבודאי המגרש חפץ ורוצה בהמעות אבל לא תלה זה בהגט דרך תנאי כלל לעכב. כ"א זהו ענין בפ"ע. ודוגמא לדבר מ"ש רש"י בגיטין (דף כ"ט סע"א) דאע"ג דאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר שליחות דגיטא לא בטיל כו' דאגט לא קפיד בעל לדבר זה כו' ע"ש. אלא דהתם זהו רק על ענין שלא יהא פקדונו ביד אחר. אבל אם לא לקח החפץ כלל אף לר"ל הגט בטל כמ"ש הרמב"ם והמגיד פ"ט הל"ז. והיינו בסתם כשאמר תן לה גט וטול ממנה חפץ פלוני. מסתמא אם לא תתן זהו מעכב בגט. אבל הכא שבנתינת הגט נתן בפירוש בלתי שום תנאי בעולם. אם כן אף את"ל שרצונו היה בודאי שהשליח יקבל המעות מ"מ אין זה תולה בהגט כלל. כענין האין רצונו שיהיה פקדונו דשם. דרצון זה אינו מעכב בהגט כלל אף אם לא נתקיים רצונו כמ"כ הכא הרצון דהמעות אין שייכים להגט כלל. מאחר שהמגרש נתן הגט בפירוש בלי שום תנאי. רק שאחיו והמ"צ הזכירו ענין המעות ומדבריהם מובן היטב שאין זה תולה בעצם כשרות נתינת הגט. לכן אין זה דומה כלל לתן לה גט וטול ממנה חפץ פלוני. דמעכב כשרות הגט בנתינת החפץ לבסוף עכ"פ. ולא כן הכא:

קיצור. מהמכתבים מוכח שענין בקשת כ"ד רוכ"ס שכתבו המסדר ואחי המגרש אינן מעכבים ופוסלים בנתינת הגט. ולכן אין זה דומה כלל לתן לה גט וטול ממנה חפץ פלוני: