א

סימן רפו

בנדון מי שהביא גט לאשה ממדינה אחרת ואין השליח מכיר את המגרש וכ"ש שאינו יודע שזה בעלה רק ע"פ המגרש עצמו שאמר כן שהוא בעלה של אשה פ' במקום פ':

הנה בתה"ד סי' רל"ח העלה דשליח גט להולכה ואינו יודע ומכיר שזאת האשה היא אשת המגרש צריך שיעידו לו שני עדים כשרים שהיא אשת המגרש והוכיח כן מסה"ת ושאר חיבורים. וא"ת מ"ש מאשתמודעינהו גבי חליצה דסגי ע"י קרוב וע"י אשה וכן גבי ההוא דגט פשוט דכתב הרא"ש דאפי' לענין שטרות של ממון סגי בקרוב או אשה כו' י"ל דע"כ הכא גבי שליחות הגט איכא למיחש טפי עכ"ל והמכמ"א ש"ו סס"י י"ח הסכים עמו וכתב יותר נלע"ד להביא ראיה מדברי קצת מהראשונים שאמרו דלגבי שליחות הגט בעינן שהוא עצמו יהא מכירה ולא סגי במה שיעידו לפניו הגם שיהיה שני עדים כשרים וכמו שכתבנו אשר ע"כ נלע"ד מוכרח דלגבי גט יש להחמיר ולא סגי כמו לחליצה ומיאון עכ"ל. ובודאי כמו שהוא בהכרת האשה המתגרשת כמ"כ כשהשליח אינו מכיר את המגרש צריך שיעידו לו שני עדים. דהא מקור הדין מהגמרא (דכ"ג) גבי סומא לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו כו' וכתבו התוס' מכאן משמע דצריך שיכיר השליח שזהו הבעל וזו היא אשתו כו' ור"ל שאינו מועיל אף שאחרים יעידו לפניו ואהא מסקו הפוסקים דמ"מ סגי ע"י שני עדים כשרים שיעידו לו שזו האשה וידע ע"פ למי נותנו וא"כ ה"ה ודאי בענין ממי נוטלו אם אינו מכיר בעצמו צריך שיעידו לו שני עדים כשרים. וכ"פ כל גדולי האחרונים הרש"ל ביש"ש פרק שני ופ' ג' דגיטין סי' ט"ו ורמ"א סי' קמ"א קמ"ב. והג"פ סי' ק"כ ס"ק י"ד וגם בשם תשובת מהראנ"ח. והמכמ"א האריך בחקירה זו ופסק ג"כ כן:

קיצור הסכמת הפוסקים דהשליח המביא גט צריך שיכיר האיש והאשה או עכ"פ שידע ע"פ שני עדים שזהו האיש המגרש ושזו היא האשה אשת האיש הנ"ל: