ז

ועוד נלע"ד דיש נפקותא באם אומר לא' בפני עדים אמור לפ' שיכתוב ולפו"פ שיחתמו לרש"י לא מהני אע"פ שיש לו גב"ע מהעדים הנ"ל שאמר לו כן כיון דמ"מ ע"י העדים שאומרים להן נעשו שלוחים א"כ א"א כ"א ע"י ב' עדים משא"כ ע"י עד א' שלא היה בכחו בעצמו לחתום הגט דעד א' לאו כלום הוא. א"כ האיך יכול למנות שלוחים מה שאין לו בעצמו (ול"ד להבעל שיכול למנות ע"ח אע"פ שאילו היה נותן גט בעצמו היה צריך ע"מ. משום דהוא בעל דבר. משא"כ השליח לא עדיף מסופר שאמר לו הבעל כתוב ועוד דכת"י הבעל בלא עדים נמי מהני למ"ד ע"ח כרתי כאילו יש ע"ח כדתנן בגיטין (דפ"ו) ועי' חה"ר בקדושין (דס"ה) בזה באורך) ומש"ה נקט אומר אמרו. אמרו דייקא ולא אמור. ואע"פ שיש לדחות דשאני התם משום דעכ"פ בעינן עדים על האמירה ומש"ה נקט אמרו. מ"מ אפשר נמי דבעינן תרתי מצד השליחות ובפרט לפי מה שכ' הרמב"ן פ"ג שהעדים האחרונים הן שלוחי הראשונים א"כ בעינן שמשלחיהם יהיו ג"כ שנים. וכן לפמ"ש בתמים דעים ס"פ התקבל דהוי עד מפ"ע אלא דעמפ"ע כשר בעדות שבשטר א"כ בעינן שהראשונים יהיו שנים. מיהו לפמ"ש התוס' (דס"ז) דלא הוי עמפ"ע אינו מוכרח. ועוד נלפע"ד כיון דחזינן דלר"מ יש חילוק בין ג' לשנים דבשנים ס"ל נמי דאמרי' מילי לא מימסרי ובג' ס"ל דמימסרי א"כ מאן לימא לן דלשמואל נמי יש חילוק באומר אמרו בין שנים לאחד וכ"כ הרשב"א להדיא בפרק כל הגט (דכ"ט) וז"ל ומיהו נ' דדוקא ע"פ שנים כותבין אבל ע"פ אחד לא עכ"ל ור"ל באומר אמרו ע"ש. ובודאי דאין ר"ל דאין כאן רק עד א' לבד דא"כ מאי קמ"ל ודאי אין דבר שבערוה פחות משנים. א"ו צ"ל דמיירי שיש עדים מעידים שאמר הבעל לזה האחד אמור לפ' כו' ואפ"ה לא מהני משום דע"י עד א' לא מימסרי מילי לשליח אף באומר אמור להם ואף למ"ד דאומר אמרו מהני. וא"ש לשטת רש"י. אבל לפ"ד הר"ן וסיעתו באומר שאני ממנה אותן ראוי לומר דמהני ובודאי שיש להחמיר בזה כיון שכ"כ הרשב"א בפי' והכי משמע פשטא דתלמודא. (שוב אח"ז רב כמו שנה אחר כותבי תשובה זו מצאתי אגב עיוני בת' ריב"ש סי' שצ"ב שכתב בפשיטות דבאומר לאחד אמור לא מהני אף להרמב"ן ע"ש אע"ג דהמשלח מודה שאמר כן לאותו האחד ע"ש) מיהו היכא דאי אפשר בענין אחר אפשר שיש להקל אם כותב להן ג"כ בכת"י משום די"א דכתב ידו מהני וכ"כ הרמב"ן פ' מי שאחזו דאף בשולח כתב ידו ממדה"י מהני ומהני מיהת לאצטרופי לגט הא' שיכתוב השליח ששמע מפי הבעל בעצמו שהוא העיקר עם שיהיה ניתן בלא ע"ח ואע"פ שראיתי בס' מכתב מאלי' שהחמיר מאד בכתב בכתב ידו לסופר ועדים דאף להאומרים דמהני בפקח היינו בכותב לפניהם ממש דאז י"ל דדמי להרכנת הראש מ"מ לא משמע כן ברמב"ן הנ"ל וגם אין הסברא מוכרחת די"ל דמה שרואה כת"י הבעל הוי כשומע מפיו אף שלא כתב בפניו משא"כ באומר אמרו. הלכך חזי לאצטרופי בצירוף מה שאמר להא' אמור לפו"פ כו' ובצירוף גט הא'. ועכצ"ל כן לדברי כאאזמו"ר נ"ע שסמך ע"ז בגט מומר לענין ח"י העדים א"כ ה"ה בנ"ד שיהיו ב' גיטין והא' יהי' נכתב ע"י השומע מהבעל פא"פ בלא ע"ח. והשני ע"י אומר אמור לפ' כו' וכת"י הבעל לסופר ועדים: