ה

ואפשר לומר דאע"ג שאינו מפרש אמרי' סתמו כפירושו והראי' ממ"ש התוספות בגיטין (דף ס"ו ע"ב) ד"ה כתב ידן וז"ל וכשאומר לשנים כתבו ותנו הוה כאילו אמר להם בפירוש שישתתפו אחר עמהם כו' והיינו משום דכיון דחתם סופר ועד פסול א"כ מסתמא לא נתכוין שיחתום ס"ו אלמא דהיכא דיש בדבריו ב' פירושי' ולפי פי' הא' יהי' הגט פסול ולפי' השני יהי' כשר אנן מפרשי' כפי הפירש שיהיה כשר דאם לא תימא הכי מנ"ל דה"ל כאילו אמר להם בפי' כו' דלמא לא נתכוין רק שיחתום ס"ו ויהי' באמת הגט פסול. א"ו צ"ל דס"ל כיון שאנו רואי' שרוצה ליתן גט לאשתו ויש בפי' דבריו שיהי' הגט כשר אנו מפרשי' כן מיהו בחה"ר שם סד"ה שלחו לי' מבואר שאינו מסכים בזה להתוספות גם הר"ן ורש"י אינן מפרשים כמ"ש התוס' וכמ"ש הפר"ח סי' ק"כ ס"ק ט"ז. גם באמת י"ל דהתוס' ג"כ לא קאמרי אלא גבי חס"ו שהוא דבר המפורסם ונודע לבעל אם דרך הסופר לחתום עצמו או לא הלכך את"ל חס"ו פסול מסתמא יודע הבעל מזה ואז אמרינן דכוונתו שישתתפו כו' משא"כ בנ"ד לא שייך למימר הכי. והלכך מסתמא היינו מפרשים שמתכוין לעשותו שליח עתה. ומש"ה לא מהני אם אינו מפרש עכ"פ מי יהי' השליח דהא אין ברירה. ולכן צריך לפרש שעושהו שליח אחר שיוברר ואע"פ שאינו יודע מי יוברר סגי בהכי וכמ"ש הריב"ש שם מענין וכבר בא חכם אע"פ שא"י לאיזו רוח כו' וגם באומר כל השומע קולי יכתוב א"י מי יהי' השליח כו' ואפ"ה מהני: