ג

אלא שאפשר לומר דבנ"ד נמי נעשו שלוחי' לכתוב ולחתום לפ"ד הרא"ה והר"ן אפי' לא אמר להן שהרי כל עיקר טעמם הוא משום דהוי כממנה שליח שלא בפניו. והרי גבי מינוי שליח שלא בפניו ודאי דע"י המינוי לבד נעשה שליח ולא ע"י מה שיאמר לו. אלא דמ"מ בעי' שיאמר לו דאל"כ אולי אינו מקבל עליו להעשות שלוחו ומש"ה יש מחמירין שיאמר השליח כן אעשה. וכיון שע"י המינוי נעשו שלוחים א"כ כולן נעשו שלוחים וגם אותן שלא יאמר להם האיש אעפ"כ מצד הבעל נמנו לשלוחי' אלא שלא ידענו אם קבלו עליהם השליחות וא"כ זה שאמר לו וקבל עליו אא"צ בזה לברירה לומר הוברר הדבר למפרע שבשעת מינוי שמינה הבעל אותן לשלוחים מינה את זה דייקא דהא ליתא שאע"ג שלא נאמר הוברר הדבר למפרע חשוב שליח אלמפרע מצד הבעל עכ"פ שהרי הבעל מינה את כולן ואותן שלא נודע להן אין החסרון מצדו כו'. אלא שיש לספק בזה דהא לפי גירסת ופירוש של רש"י בפ' כל הגט (דף ל') אין ראי' כלל שאדם יכול למנות שליח שלא בפניו. והב"י שכתב בסי' קמ"א דלרש"י נמי יש להוכיח שהבעל עושה ש"ה שלא בפניו הוא תמוה ובר"ן חסר איזו תיבות וכבר עמד ע"ז בס' מכתב מאליהו שער ו' סי' י"ג עיי"ש (ולדעת רש"י דברי הרא"ה בענין אומר אמרו דחויין מעיקרן) אלא שהפוסקים נמשכו אחר גירסת רב אלפס ועחה"ר שם. ולכאורה תמוה איך יכול למנות שליח שלא בפניו הא בעינן דעת השליח שאל"כ שמא אינו חפץ לקבל שליחות זה דהא בר"פ התקבל אמרי' אלא שאני הכא דעקר שליח לשליחותי' כו' ואע"ג דהתם משמע כן מדבריו משא"כ הכא לא ידעינן דעתו מ"מ הרי עכ"פ דוקא היכא דזכות ברור הוא אמרי' זכין לאדם שלא בפניו ולא בכה"ג (אם לא שנאמר דבסופר ועדים שאומנתן בכך זכות הוא להן כשמבטיח להם שכירות עבור זה ואף גם זה צ"ע דבר"פ האיש מקדש ותסברא משום שליחות כו' אלא זכין כו' י"ל דזכי' לאו שליחות הוא ואנן בעי' שליחות וכבר דברו הפוסקים מזה וע"ש בר"ן וגם כתבתי מזה בתשו' א' בענין מלאכת הקבלנות בשבת ע"ש). ועוד דבר"פ אלו מציאות (דף כ"ב) אמרינן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם כו' ואע"ג דר"ל דעת משלח מ"מ ה"ה נמי דבעי' דעת שליח דה"נ י"ל מה אתם כו' אף שלוחכם כו' וכ"ה להדיא בחולין (דף י"ב) ואזל אינש אחרינא כו' וע' מכמ"א סוף שער ז' דקל"ה ב'. וא"כ האיך יכולים למנותו שלא בפניו שלא מידיעתו כלל. ועכצ"ל דהמינוי הוא לכשיקבלו עליהם (ואין לתמוה שיוכל למנות שליח ושלא יהי' שליח עד אחר זמן דהא אמרי' בס"פ מי שאחזו אם לא באתי כו' כתבו. מיהו מזה אין ראי' דהא בפ' כל הגט (דף כ"ט סע"ב) חשבי' לי' שליח שניתן לגירושין גם בתוך ל' יום אע"פ שא"י ליתנו תוך ל' מ"מ שמי' שליח מעכשיו משא"כ הכא. מיהו מלאחר שנה שבגמ' שם יש ראי' דהתם לכאורה אין מתחיל שליחותו עד אחר שלא בא. עי' רמב"ם רפ"ט ושם הכ"ב ועבב"י) וא"כ אותו שלא הגידו לו לא שמי' שליח כלל. וא"כ גם אותו שהגידו לו שהוא נעשה שליח צ"ל ברירה שבשעת מינוי נעשה שליח. מיהו ז"א דא"כ כיון שלא נעשה שליח עד אחר שיקבל עליו א"כ לא שייך בזה חשש ברירא דבלהבא לא שייך ברירה כמ"ש בתשו' הריב"ש סס"י רכ"ח באריכות וכ"כ שא"פ כמ"ש במ"א בדיני ברירה בעזרה"י. אלא שבתשו' הנ"ל כ' הריב"ש דלא אמרי' הכי אלא במפרש שמסכים על השליח לאחר שיוברר מי הוא כו' ע"ש. אבל בסתמא אמרי' דדעתו הי' מעכשיו וזה לא מהני משום דאין ברירה. ואפשר דהכא סתמא כפירושו דכוונתו לאחר שיקבלו עליהן דאל"כ א"א למנותן שלוחי' כלל בלי ידיעתן מיהו ז"א מוכרח דלאו כ"ע דינא גמירי ואדרבא מסתמא כוונתו מעכשיו וא"כ לכאורה טוב שיפרש שממנה שלוחי' לכו"ח הגט למי שיבחור האיש הזה השומע מפיו והוא ממנה אותן ומסכים עליהן לאחר שיברור אותם ואחר שיקבלו עליהן דבזה מסולק חשש ברירה כמ"ש ריב"ש וע' ש"א ר"ס צ"ב צ"ג. וגם מסולק חשש דאי אפשר למנותן בלי ידיעתן כו'. (וצ"ע בתשו' מהרי"ו סי' ד' כיון שבשעת הקנין לא אתבריר לו הקנין לאו כלום הוא כו' א"כ לא גמר ומקנה עד שיתרצה הקונה וכשיתרצה כבר הדר סודרא למרי'. ואע"פ שאפשר ד' מהרי"ו אין מוסכמי' לפמ"ש הרא"ש פ"ט דב"מ סס"י כ"ג אי בעי' שקיל כו' מ"מ התם י"ל דהקנין הוא מעכשיו אם יתרצה משא"כ הכא שמפרש שעושה אותן שלוחי' אחר זמן לא עתה דהיינו עד שידעו השלוחים ולכשידעו השלוחים אין אומר ואין דברים של המשלח. ואין ראי' מאם לא באתי כתבו די"ל ג"כ שנעשה שלוחו מעכשיו אלא שלא יכתוב עד שלא יבא מיהו ז"א דהרמב"ם כ' פ"ט מה"ג הכ"ב דלאחר זמן נמי מהני ובלאחר זמן אין שם גירושין כלל עד הזמן כמ"ש ר"פ הנ"ל. וא"כ ה"ה בנדון שבהלכה כ"ב אינן שלוחי' כלל עד אותו הזמן ואפ"ה מהני בהגיע הזמן. ולפיכך צריך לחלק דדוקא גבי ק"ס י"ל הכי משא"כ בשליחות דבאמירה בעלמא סגי. וא"כ גם אחר שכלתה האמירה מ"מ איכא גילוי דעת דניחא לי' שיהי' זה שלוחו וא"כ קרינן בי' לדעתכם גם לאחר זמן וכיון דנקרא לדעתכם חשוב שלוחו כדאי' פא"מ (דכ"ב) גבי תרומה דבעי' נמי שליחות ע"ש ואף להאומרים דזכי' אינה משום שליחות מ"מ הכא דג"ד זה בא ע"י האמירה י"ל דעדיף טפי ומהני לכ"ע וע' בתשובתי הנ"ל בענין שבת):