*

סימן רפד

מעשה היה באשה אחת שבעלה הרחיק ממנה נדוד למרחקים מאד בקצה מדינות רוסיא הישנה קרוב למדינת סיביר וזה יותר משבעה שנים שעיגן אותה. ואינה רוצה לבא אצלו ע"כ האשה מבקשת שימציאו לה מזור ותרופה ואין נמצא רק איש א' נוסע לשם וזה האיש אינו יכול לכתוב אשורית רק כמו כתב שאנו כותבים באגרת הנק' גימאשעכט"ש. ובשם א"א לסדר גיטין כי אין שם יודע בטיב גיטין. ונלע"ד למצוא לה תרופה. והוא ע"י נתינת ב' גיטין הא' יצוה הבעל להאיש הזה הנוסע ויעשנו שלוחו לכתוב לה גט א' בוועליז וירשנו לכותבו בכל כתב שירצה ויכתבנו גימאשעכט"ש וגם לא יצוה כלל להחתים עליו ע"ח רק יצוה ליתנו בפני עידי מסירה. [עיין מפתח] כי מדינא כותבים הגט בכל כתב כמ"ש רס"י קכ"ו ובמקום עיגון כזה יש לסמוך אהא. וגם ע"ח אין מעכבים כמ"ש בסי' קל"ג. אמנם לצאת ידי המחמירים להצריך כתב אשורית וגם שיהיו ע"ח ימנה הבעל במקומו שיהיה הסופר ועדים דק' וועליז שלוחים לכתוב ולחתום גט לאשתו ואע"פ שמינוי זה הוא שלא בפניהם רק בפני עדים אחרים והאיש הזה שיאמר להם כן שמינה אותם וי"א דהגט בטל מ"מ י"א שהוא גט כשר ומהני מיהא להיות סניף להגט הראשון כמשי"ת אי"ה. ומהש"י אשאל עזר. רק שהאיש הזה צ"ל בידו ג"כ כתב בח"י עדים שבפניהם מינהו הבעל סופר וש"ה על ב' הגיטין ושבפניהם מינה הבעל הסופר ועדים בוועליז וביקש מהאיש הזה שיאמר להם כן וגם הבעל יכתוב כן בח"י להסופר ועדים דוועליז:

והנה בגוף הדין הא דמהני גט בכתב גימאשעכט"ש מבואר בש"ע ובפרט בס' ג"פ מבואר להדיא דכשהבעל רוצה להרחיק ואין א' שיכול לכתוב אשורית דסגי בכתב כי האי וא"כ כ"ש בנ"ד. וכ"כ בתשובת בית אפרים חאה"ע סי' ק"ו. ובמה שיהיה הגט בלא ע"ח כבר פסק כן מחבר הגהות חדשות בסמ"ק ד' קאפוסט ע"ש. ובענין הגט הב' שע"י אומר אמרו לפלוני ופ' ופ' שאני מניתי אותם להיות שלוחי לכתוב ולחתום הגט בשליחותי כבר נודע שהוא מחלוקת בין הרמב"ן עם תלמידו הרא"ה והר"ן הסכים להרא"ה דגט כשר הוא ובג"פ פסק דאם נשאת לא תצא הלכך חזי לאצטרופי עכ"פ לגט הא'. ובפרט בצירוף מה שיכתוב הבעל להסופר והעדים שי"א דזה נמי מהני: