א

סימן רעח

בגט שהבעל הרחיק נדוד במדינת צרפת והאשה יושבת עגונה י"ג שנים וא"א כ"א שיגיע הגט ע"י הפאצט. כתבתי במ"א שצ"ל הגט ע"י ש"ק. ואח"כ פעם שני ע"י שליח הולכה היינו שבתחלה תעשה האשה ש"ק שתמנה האשה איש אחד שבשם שיקבל ויזכה לה הגט. כי הנה במכתב מאליהו שער ששי סי' י"ג חלק על פסק הב"י בש"ע סי' קמ"א סעיף ל"ה וחיזק דעת רמ"א בהג"ה שם כחומה בצורה מדינא וע"ש שזהו מתרי טעמי. וגבי שליח קבלה בכה"ג די"ל דזכות הוא לה נחלשו שני הטעמים היינו דגם להדיעה שהביא שם שא"א למנות שליח הולכה שלא בפניו י"ל דיכולה האשה למנות שליח קבלה שלא בפניו משום שי"ל שהשליח קבלה ג"כ זוכה לה הגט. ובזכייה הרי זכין לאדם שלא בפניו וכ"ש כשהיא ממנה אותו אף שהוא שלא בפניו וכן משמע מדברי הסמ"ג בסדר הגט בשם מורו רבינו יהודה בשם רבינו יצחק. דבש"ק מהני מינוי שלא בפניו מטעם דה"ל כמו זכין לאדם שלא בפניו יעו"ש וכ"כ רי"ו נכ"ד ח"ג בשם התוספות דמינוי שליח שלא בפניו מהני בש"ק ולא בשליח הולכה וצ"ל מטעם הנ"ל. וכ"ד רש"י בתשובה הובאה בא"ז והובא בתשו' הר"ר אליהו מזרחי ח"א סי' ס"ז הביאו המכתב מאליהו שער ששי סי' ב' וכ' שילמדו המגרש לומר התקבל וזכה בגט זה לאשתי דהוה שליח ממ"נ עכ"ל ויעו"ש באריכות. ונכון שגם האשה כשתמנה השליח קבלה תאמר ג"כ שני לשונות הללו שיקבל ויזכה לה הגט. הטעם השני שיש עדיפות בשליח קבלה. משום דכאן קשה להשיג קיום על הגט ובש"ק יש דיעות שא"צ קיום כמ"ש הר"ן ריש גיטין וכן הביא בספר בית מאיר רס"י קמ"ב אע"פ שלפע"ד יש הרבה חולקין ע"ז. מ"מ צד גדול הוא עכ"פ. לכן מצד הנך תרי טעמי צריך שיהיה הגט ע"י ש"ק תחלה. אמנם אח"כ צ"ל ג"כ נתינה ב' ליד האשה דוקא ע"י שליח הולכה כפסק הרב"י בש"ע סי' קמ"א סעיף ל"ה.כי יש מעלה גדולה בשליח הולכה והוא שיהיה הגט בפנינו ויותן ליד האשה ממש. ועוד איזו מעלות. וגם עי"ז יוחזק ג"כ קיום הגט ביותר. כאשר יהיה עכ"פ הגט עם החתימות עדים ועם ההרשאה לפני הב"ד דכאן מקום האשה. וראיתי בשו"ת חמדת שלמה סי' ס"ח ס"ט חקר הוא עם הגאון רע"ק ז"ל בענין מינוי ש"ק שלא בפניו אם תאמר איך אני ממנה ש"ק כל מי שירצה להיות ש"ק או מי שירצה הרב. והנה בב"י סי' קמ"א גבי מ"ש הטור ואם עשתה שני שלוחים לקבלה זה אחר זה כו' הביא תשובת הרשב"א שאם אמרה האשה לעשרה בני אדם כו' כל מי מכם שירצה הבעל ליתנו לו יהא שלוחי לקבלה אפשר שנאמר בזה אין ברירה כענין לאיזו שארצה אגרש עכ"ל. והחמדת שלמה השיג ע"י תשובה זו על הגאון רע"ק ז"ל הנ"ל שהתיר לעשות ע"י שתמנה האשה לכל מי שירצה להיות שליח לקבלה היא עושית אותו שליח לקבלה. ואינו ענין לברירה כדמוכח מההיא דכל הנלקט. וע"ש בח"ש בד"ה ומ"ש הרשב"א דיש לדמותו לאיזו שארצה אגרש. וראיית הרשב"א מהא דאיזו שארצה אגרש אינו מספיק רק לשלא נאמר שמעכשיו נעשה שליח. אבל כאן בלאו הכי אינו נעשה מעכשיו שליח כי אינו ידוע אם יקבל עליו השליחות. ובשעה שמקבל עליו השליחות שאז נעשה שליח הרי אז א"צ לברירה וכבר ביאר הרשב"א בתשובה בתולדות אדם סי' פ"ב דבלהבא א"צ לברירה. ולכאורה אפ"ל מ"ש הרשב"א אפשר. משום דבפרק כל הגט (דכ"ה סע"ב) משמע דעל מנת שירצה אבא חשוב ברירה ע"כ לפ"ז גם בש"ק הנ"ל י"ל שייך ברירה. אבל בטוש"ע אה"ע סי' ל"ח ס"י קיי"ל דע"מ שירצה אבא אינו שייך בדין ברירה. ומ"מ י"ל דלא דמי. מיהו אם תאמר כל הרואה כתבה יהיה שלוחה לקבלה י"ל דמהני כמו כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי. דאין שייך בדין ברירה. כיון כל מי ששמע נעשה שלוחו אפילו שמעו עשרה אנשים כל א' יכול לכתוב. וה"נ בענין כל הרואה כתבה. ועיין שו"ת נו"ב חאה"ע סי' צ"א דפסק דלא שייך מינוי כהנ"ל דהרשב"א בדין ברירה ונעלם ממנו תשו' הרשב"א הנ"ל שבב"י ודברי הב"ש שם סי' קמ"א סעיף מ"ד ס"ק ס"א. ועיין בספר בית מאיר סי' קמ"א סעיף מ"ג מה שהשיג על הנו"ב. ולכן לענ"ד ראוי שתמנה איש מסויים היינו שתאמר שכל אחד ואחד משני עידי החתימה שיחתמו על הגט. יהיה שלוחה לקבל ולזכות לה הגט מיד בעלה. ואיזה מהשנים הנ"ל שיקבל ויזכה לה הגט תתגרש בו. דוגמת הנזכר בגמרא ספ"ו דגיטין (דס"ז ע"ב) אובילו כל חד מנכון ובש"ע סי' ק"ך סי"א וכ"ה לענין ש"ק כמבואר בתשובת הרשב"א הנ"ל ובש"ע סי' קמ"א סעיף מ"ד.והנה בענין הקיום אף שי"א דש"ק א"צ קיום מ"מ הרי הרבה חולקים ע"ז. וכאן אפשר לתקן ע"י שהבעל עצמו יקיים ההרשאה והגט שנעשה הכל כד"ת ויחתום ע"ז. וחת"י הבעל וכתבו יוכלו להכיר כאן. וא"כ ה"ז דומה לדין בעל שהביא גיטו שא"צ לומר בפנ"כ ובפנ"ח. כדאיתא בגמרא פ"ק דגיטין (דף ה' ע"א). ועי' ב"ש סי' קמ"ב סעיף י"ד ס"ק ז"ך: