א

סימן רעז

האשה המוכ"ז באתה כאן באמרה שכת"ר שלחוה לכאן. והגם שאין לי פנאי לעיין אך מצאתי מה שכתבתי מכבר מזה ערך שמונה שנים לכבוד הרר"א נ"י על גט כה"ג לאיש א' מיאנעוויץ. ולקטתי משם מה שמבואר במכתבי הנ"ל שיהי' הגט דוקא ע"י ב' גט פטורין. תחלה ע"י מינוי שליח להולכה. ואח"כ ג"פ שני ע"י שתמנה האשה שליח לקבלה כמבואר כאן הטעמים ע"ז. וגם הנוסח הנראה לפ"ד. והם יראו מה שראוי לפי דעתם הרמה להוציאה מכבלי העיגון:

הנה במינוי שליח לקבלה שלא בפניו יש ג' מעלות על מינוי שליח להולכה שלא בפניו. והוא זה כי יש אומרים שא"א למנות שליח שלא בפניו אפי' שולח לו הג"פ ע"י ישראל כמ"ש במכמ"א ש"ו סי' י"ג. הב' כששולח לו הגט ע"י גוי שפסל בה"ג. וכ' המכמ"א שם דבהצטרף הני תרי טעמי נעשה חומר שלא יועיל שליחות זה ע"ש. אבל במינוי שליחות קבלה הנה הטעם הב' בודאי לא שייך שהרי הבעל מוסרו לידו מיד ליד. אך גם הראשון נחלש כחו כי בשליח לקבלה שלא בפניו יש לומר דמהני מחמת צירוף דין זכי' שזוכה להאשה שלא בפני' דזכות הוא לה כיון שמינתה שליח לקבלה. ועוד גם עצם הענין הוא זכות כיון שרחוקה ממנו אלף פרסאות וכן מבואר במכמ"א שאלה ו' בשם תשו' רש"י. הג' מצד דשליח הולכה צ"ל בפ"נ ובפנ"ח או קיום הגט. ואם לאו לא תנשא וגם אם נשאת תצא. אבל בשליחות קבלה יש אומרים דאין צריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח כמבואר בהר"נ רפ"ג דגיטין ואף שהרבה חולקים ע"ז מ"מ הוי מיהו ספיקא דדינא ולכן לפ"ד הר"נ וסיעתו מהני כמו"כ אם הב"ד מודיעים שקבל שם השליח קבלה את הגט. ואף שא"א לקיים חתימת יד הב"ד. ועיין מזה בתשו' מהריב"ל ח"ב סי' א':