יז

ונחזור לענינינו דעכ"פ יש פוסקים רבים וגדולי הראשונים רש"י והתוספות ודעמייהו דס"ל דש"ק שלא בפניו מהני מצד צירוף הזכיי' משא"כ בש"ה שלא בפניו ואפשר שכ"ד בה"ג. אמנם המכמ"א ש"ו סי' י"ג כ' דלהרשב"א והר"ן והה"מ צ"ל טעמא דבה"ג דאוסר לענין מוליך גוי הוא משום דכשיד א"י באמצע אין הא"י מקבל שום כח מהבעל כיון דלאו בר שליחות הוא והשליח המקבלו ממנו מהיכן יבא לו כח יד הבעל ונמצא דכשהוא מוסרו לאשה ה"ל כטלי גיטך מע"ג קרקע. וס"ל דטלי גיטך מע"ג קרקע לא מהני אף לשליח הולכה כו' דבעינן שהשליח יקבלו מיד הבעל או מיד שלוחו משא"כ כשיד עובד כוכבים מפסיק באמצע ה"ל כטלי גיטך מע"ג קרקע אף אם מינוי השליח שלא בפניו הוה שליח. מ"מ בעינן שהשליח יקבל הגט מיד הבעל והא ליכא. והרא"ש ודעימי' ס"ל דלא שייך טלי גיטך מע"ג קרקע בקבלת השליח מהבעל כי אם בקבלת האשה מהבעל או מהשליח (ועיין מזה בתשב"ץ סוף חלק שלישי סי' שכ"ו. ודבריו מגומגמים קצת דמשמע דפשיטא ליה דאם השליח נטל הגט מע"ג קרקע פסול. רק שיש לחלק בין מעשה עץ לעובד כוכבים. וא"כ אם שלחו ע"י פאצט להשליח דה"ל טלי גיטך מע"ג קרקע לכ"ע פסול לדבריו וצ"ע). ולכן להרא"ש ודעימי' צ"ל טעמיה דבה"ג לענין מוליך גוי משום דאין הבעל עושה שליח שלא בפניו. ושליח קבלה שאני וכמש"ל. ולענין מעשה העלה וז"ל דעם היות דאיכא ר"י בעל התוספות ורבינו יהודה והסמ"ג דסברי דאין הבעל יכול למנות שליח שלא בפניו וגם כי לדעת הרא"ש והמצא כתוב שהביאו הר"י א"ז והמרדכי כן הוא דעת הרב בה"ג וסיעתו ז"ל מ"מ כיון דאיכא כמה רבוותא קמאי ובתראי והיא סיעה גדולה למעלה מעשרה שהסכימו לעשות שליח בכה"ג כדאין אינון לעשות כן היכא דאי אפשר לעשות בענין אחר. אמנם לענין שולח גט ביד עובד כוכבים ומזלות שיתנהו לשליח ישראל שפסל בהדיא הבה"ג עם היות דהרא"ש מכשיר והעידו שכך נהגו באשכנז ובצרפת ע"פ דברי ר"ת כו'. מ"מ כיון דהרשב"א והר"ן והה"מ הביאו דברי בה"ג ולא תמהו עליו כמו שתמה הרא"ש כו' הנה בהצטרף לזה דעת ר"י בעל התוספות ורבינו יהודה והסמ"ג דאמרי דאין הבעל יכול לעשות שליח שלא בפניו יעשה חומה בצורה שלא יועיל שליחות זה. וכבר אשכחן להריב"ש סי' נ"ה שכ' שיותר ראוי הוא שתעשה האשה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה אע"פ שאיפליגו בה אמוראי והפוסקים ממה שיושלח הגט ע"י עובד כוכבים כמ"ש הרא"ש עכ"ד. וכן מצאתי בקה"ע בירוש' בפרק בתרא דיבמות ה"ו הביא ראיה ממש"ש הדא אמרה עבר עובד כוכבים כשר לדברי בה"ג שפוסל עובד כוכבים להוליך גט לישראל במקום אחר שיהיה שלוחו כו' ובפ"ג דגיטין ה"ג חזר וגמגם קצת בראיה זו. והיוצא מדבריו שלא התיר במינוי הבעל שליח הולכה שלא בפניו היכא דאי אפשר בענין אחר אלא בשהבעל שולח הגט להשליח ההוא ע"י ישראל. ובאמת דבכה"ג היינו תלמוד ערוך דשרי וזוהי מ"ש הק"נ ס"פ התקבל לתמוה על הרא"ש והלא תלמוד ערוך הוא כו'. והיינו משום דבכה"ג ה"ל כממנה שליח בפניו מאחר שהבעל נותן הגט לישראל שיתנהו לישראל פלוני ה"ל כאומר אמרו. ומילי לא מימסרי לשליח לא שייך כאן וכמש"ל. וצ"ל כוונתו אפילו לא אמר הבעל כלל להישראל שנתן הגט לידו שיאמר לישראל פ' שיתן הגט להאשה. רק בכתבו כתב לו כן וע"פ עדים שמינהו בפניהם והם כתבו לו כן. אבל הישראל המביאו לא שמע מהבעל רק שיתן הגט ליד ישראל פלוני. אבל לא אמר לו בהדיא שאותו פלוני יהיה שלוחו ליתנו ליד האשה. וא"כ אף שאומר כן לאותו פלוני. מ"מ הרי לא אמר לו כלל שהבעל אמר לו שיאמר לפלוני שיהיה שלוחו להולכה וא"כ עיקר מינוי שליחות ההולכה אינו מפה לפה ע"י אומר אמרו רק המינוי הוא מה שמינהו שלא בפניו בפני עדים והידיעה ע"ז הוא ג"כ ע"י כתב העדים. וזה אין ללמוד מתלמוד ערוך שכתב הק"נ דהתם ה"ל כאומר אמרו מאחר שהשליח אמר לב"ד או להשליח שיתנהו לפ' שיהיה שלוחו כו' משא"כ הכא. ועמש"ל ע"פ התוספות דב"ק (דף ק"ד ע"א) ד"ה רבה לצדד קצת כיון שנתן הגט ליד הישראל שיתנהו לאותו שליח ה"ל כאמר לו פא"פ כו':