יב

ואמנם יש להשיב ע"ז דכ"ז לרבה שם אבל לרב חסדא ור' יוחנן ור' אלעזר דשליח שעשאו בעדים הוה שליח. לפ"ז י"ל להפך דכמו שם א"צ שהלוה ישמע מפיו והמינוי בעדים מהני ה"נ נימא ג"כ לנ"ד. וכ"ש בנד"ז שהמשלח (מהני) [ממנה] השליח בפני ב"ד ובגמרא שם דשליח ב"ד שעשו גזלן עדיף משליח בעדים דנגזל וע"ש מ"ש התוספות שם (דק"ג) ד"ה אבל. אך באמת להקל כאן ודאי אין שום ראיה משם דהתם כיון שהמשלח ממנה השליח פא"פ לקבל המעות מלוה א"כ מאחר דנעשה שלוחו כמותו ממילא נפטר הלוה אף שלא שמע מפיו דה"ל כנתן המעות לידו וגם שם הטעם דלהכי טרחיה ואוקמיה בעדים כי היכי דליקום ברשותיה וכמ"ש הרשב"א שזהו עיקר הטעם. ואין ללמוד מזה כלל לענין מינוי שליח שלא בפניו. וגם בשליח ב"ד ס"ל להרשב"א והרמב"ן שם במלחמות דהוא מהני רק מפני תקנת השבים דלא כהתוספות (דק"ג) הנ"ל. נמצא מהנך פוסקים דס"ל דשליח שעשאו בעדים הוי שליח אין ראיה להקל בנד"ז ומהנך פוסקים דס"ל דלא הוה שליח יש ראיה להחמיר. אלא דלשטת הרשב"א והרא"ש שם דמפרשים שליח שעשאו בעדים דלא אמר לו שיאמר לו שישלח על ידו ובכה"ג לבד פליג רבה וכ"ד התוספות פ' השואל ועי' יש"ש בב"ק שם שהשיג על הטור ובחי' הרשב"א משמע כהטור. א"כ לשטה זו אין שום ראיה משם להחמיר בנד"ז. אך באיסור ערוה ראוי לחוש לפי' רש"י והתוס'. ומה גם שבהגמ"יי פ"ח מהלכות גזילה כתב דהלכה כרבה דשליח שעשאו בעדים לא הוי שליח ושכן כ' בתשו' רב מתתיה גאון ובשאלתות דרב אחאי פ' ויקרא. ומדכתבו ומיהו אם אמר לו מפיו שלח לי על ידו הוי שליח. משמע דפי' שליח שעשאו בעדים הוי נמי כה"ג ואפ"ה לא מהני. וכן משמע ממ"ש הרי"ף דכתב לו שישלח לו ע"י פלוני מהני משום דהכי נהיגי תגרי. מכלל דמדינא אפילו כה"ג לא מהני והרא"ש תמה ע"ז אכן לפי' התוספות ורש"י א"ש. ואף לפמ"ש במרדכי שם דכ"י מהני ומשמע מדינא י"ל דה"ט כיון דאפי' לענין גט יש פוסקים דס"ל דפקח שכתב שיכתבו גט לאשתו מהני כשמיעת הקול כמ"ש באה"ע סי' ק"ך לכן לגבי ממון לכ"ע מהני. ועיין תוספות שם בב"ק (דף ק"ד ע"א) ד"ה רבה אמר שכתבו וז"ל ולפי מה שפירשתי דבעינן דוקא שאמר ליה בפניו אית לן למימר דכיון דנתן הפונדיון הוה ליה כאילו אמר ליה בפניו שלח כו' ע"ש. ור"ל דה"ל כאילו אמר כן בפניו דהחנוני ואע"פ שהחנוני לא ראה ג"כ זה שנתן הפונדיון ליד בנו. עכ"ז הוי ליה כראה מאחר שרואה הפונדיון אצל בנו. וא"כ כיון דזה מהני להחשיב כאילו אמר כן בפניו. שמא י"ל כמ"כ גבי מינוי שליח הולכה שלא בפניו. דאע"פ שהשליח לא שמע המינוי מפי המשלח. עכ"ז כיון שהגט מגיע לידו ע"י בי דואר מהבעל. ה"ל כאילו אמר ליה בפניו שיהיה שליח. אע"ג דהשליח לא ראה איך הגט יצא מתח"י הרי החנוני ג"כ לא ראה נתינת הפונדיון ליד הבן ומ"מ ה"ל כראה וה"נ י"ל כן כיון הב"ד כותבים שהבעל שלח הגט ליד השליח ומה גם אם יש ע"ז ג"כ כתב יד הבעל ששולח הגט ליד שלוחו כו' ולכן י"ל דמהני זה בצירוף המינוי שמינהו שליח אע"פ שהיה שלא בפניו דע"י שמגיע לידו הגט ה"ל כמו בפניו כו' וצ"ע: