ו

והנה התוס' בפרק מי שאחזו (דף ע"א א') ד"ה קולו. משמע דס"ל דלא מהני מינוי שליח שלא בפניו. שהרי דימו ענין שליח קבלה לשליחות הסופר והעדים משמע דאין להקל מדינא בשליחות הקבלה וההולכה יותר משליחות הסופר והעדים דאת"ל דס"ל כהרמב"ן דשליחות הסופר והעדים שאני דשם דייקא בעינן שישמעו מפיו משום דאל"כ אין זה לשמה א"כ מהו הביאו ראיה מתן גט זה לשליחות הסופר והעדים הרי י"ל דמ"מ כאן בעינן שמיעת הקול דייקא. א"ו ס"ל דדומים זל"ז. וא"כ הרי בשליחות הסופר והעדים לכ"ע לא מהני מינוי שלא בפניו ממש. והתוס' שם קאמרי רק דמהני הרכנה וכת"י דפקח דזה ה"ל כשמיעת הקול. וא"כ ה"ה בשליחות הנתינה והקבלה לא מהני רק כה"ג. אבל שלא בפניו ממש י"ל דלא מהני. אך צ"ל דהא מהראיה שהביאו מתן גט זה כו' יש לשמוע דאפילו שלא בפניו נמי מהני. דלא גרע המינוי שלא בפניו מהתם שאין האשה ממנה אותו כלל רק משום דזכות הוא לה. וי"ל דודאי י"ל דגרע טפי למ"ד דזכייה מהני מדאורייתא אף למי שאין לו שליחות עכשיו מדאורייתא רק דאתי לכלל שליחות כמו זכין לקטן. א"כ פשיטא דזכיי' שלא בפניו לא גרע מזכין לקטן ולכן י"ל דלעולם במידי דבעינן שליחות לא מהני שלא בפניו כלל ואעפ"כ זכיי' מהני אם היה זכות לה כמו דזכין לקטן מדאורייתא אע"ג דאין לו שליחות. רק ראיית התוס' הוא על שליחות בפניו אלא שאינו ע"י שמיעת הקול כ"א ע"י הרכנה וכה"ג ע"ז הוא שפיר ראיה דסברא הוא דשליחות כה"ג לא גרעא מזכיי' אע"פ שאינה אומרת כלום דמהני משום דקים לן שמתרצה כו' וה"ה הרכנה בפניו וכתב ידו דפקח. אבל על שליחות שלא בפניו שיהיה מהני אין להביא ראיה כלל מזכיי'. כך מוכרח לומר לדעת התוס' מאחר דס"ל דשליחות דקבלה והולכה שוה למינוי הסופר והעדים ושם לכ"ע לא מהני שלא בפניו כדמוכח מאומר אמרו לפלוני שיכתוב כו' ואע"פ שהר"ן והרא"ה חילקו ביניהם. התוס' ודאי ס"ל כהרמב"ן וכ"מ ממ"ש ישמעו לאפוקי ממ"ד מודה ר' יוסי באומר אמרו. והתוס' לא התנו דממעט רק אומר אמרו ולא מינוי שליח שלא בפניו. כדחילקו גבי קולו לאפוקי מדרב כהנא דאינו ממעט רק חרש. ש"מ דבאומר אמרו ממעט גם גוונא דהרא"ה והר"ן. וכיון דעכ"פ במינוי סופר ועדים לא מהני מינוי שליח שלא בפניו ה"ה גם בש"ק וש"ה. דאין לומר דשם הטעם משום מילי לא מימסרי. דהא בממנה שליח שלא בפניו כ' הרמב"ן והר"ן מאי מילי מסר להו כו'. ולכן להרא"ה מהני גם במינוי סופר ועדים שלא בפניהם. ולהרמב"ן דלא מהני היינו רק משום שלא לשמה וא"כ התוס' דאין מחמירים בשלא לשמה יותר ממינוי ש"ק וש"ה כנ"ל. א"כ כיון דלהתוס' לא מהני כה"ג במינוי סופר ועדים עכצ"ל דלא מהני כה"ג ג"כ במינוי ש"ק וש"ה והיינו ודאי רק משום דא"א למנות שליח שלא בפניו כלל. רק אומר אמרו לשמואל ה"ל כבפניו כיון דהוא פב"פ עם השלוחי'. ולר' יוסי לא מהני משום דמילי לא מימסרי לשליח ולכן מה שהסופר והעדים הן בפני השלוחים לא מהני. וא"כ ה"ל כממנה שליח שלא בפניו דלא מהני כנ"ל: