ג

ואין לומר עוד דהא הרא"ה חילק בין אומר אמרו לממנה שליח שלא בפניו הובא בהר"ן ס"פ התקבל והריטב"א שם ביאר יותר וז"ל דלא פליג ר' יוסי אלא באומר אמרו מדעתיכם אבל בממנה אחרים שלא בפניו אלא שמודיע להם ע"פ עדים בהא ודאי לא פליג ר' יוסי דודאי אדם עושה שליח שלא בפניו כו' עכ"ל והיינו דאפילו אומר אמרו לפלוני שיכתוב זה נק' מדעתיכם אבל כשאמר אמרו לפלוני שאני ממנה אותו לכתוב זהו נק' ממנה שליח שלא בפניו. ולכן אע"ג דאומר אמרו לא מהני משום דמילי לא מימסרי לשליח אבל בממנה שליח מהני גם לענין מילי משום דממנה אותו בעצמו שלא ע"י שליח. וא"כ לפ"ז למאי דבעינן למימר דאדרבה מינוי השליח צ"ל בפניו דוקא. ולא פשיט רבא דאפי' שלא בפניו דשליח ב' מהני אלא משום דמה שהשליח הב' המתמנה שומע מפי הב"ד ה"ל כשומע מפי משלחו. ובשלמא אם מיירי באומר אמרו או שנעשה כאומר אמרו אתי שפיר משום דבכה"ג הב"ד הם שלוחים למנות השליח ב' אפילו פי' אמרו לפלוני. אבל לפי הלשון של הרמב"ם הרי פלוני שלוחי וכן ל' רי"ו אני ממנה שליח לפלוני א"כ הוא עצמו ממנה אותו כעת. והב"ד אינן רק שמודיעים לו ענין מינוי זה ואינן שלוחים ממש למנותו דהא אפי' במילי דלא מימסרי ע"י מינוי מהני משום שהם רק מודיעים לו המינוי. וא"כ מה מהני ששליח ב' המתמנה שומע מפי הב"ד כיון שאינו בפניו דשליח קמא שהוא המשלחו. וי"ל דאומר אמרו לפלוני שאני ממנה אותו שליח אע"ג דעדיף מאומר אמרו מדעתיכם לענין ששייך לומר דמהני אפי' לענין מילי. מ"מ לא נגרע בזה ג"כ המעלה שבאומר אמרו. שהרי הן ג"כ שלוחים להודיעו עכ"פ ענין מינוי זה. א"כ כששומע מפיהם ה"ל לענין חששא דשלא בפניו כאילו הוא בפניו מאחר שהוא בפניו דשלוחים שלו כו' כך י"ל אפי' להרא"ה. וגם מסברא י"ל כן דלא גרע מנעשה כאומר אמרו שבגמרא (דס"ו ע"ב) וכ"מ ממ"ש הר"ן בין במברר בין מדעתכם כו' הובא לעיל אלמא דאי מילי מימסרן לשליח מהני במברר ג"כ דהיינו הנדון דהרא"ה שאני ממנה אותו כו'. וגם אם נאמר דלהרא"ה באמת לא הוה כמו בפניו דשליח קמא משום שאינן שלוחים רק להודיעו כו' מ"מ הרי הרמב"ן וכל הפוסקים לא חילקו כלל בין אומר אמרו מדעתיכם ובין אומר אמרו לפלוני שאני ממנה אותו דשניהם לא מהני כלל לענין מילי. משום דמילי לא מימסרי לשליח. וא"כ עכ"פ לדבריהם מוכח דאפילו בכה"ג הן שלוחים ממש על המינוי דהיינו שממנה אותן על ידן והן הממוצעים. כי המינוי צ"ל בפניו ע"כ הוא מעמידן במקומו לומר להם שהוא ממנה אותו שליח. וכן משמע בהדיא בחי' הרמב"ן ס"פ התקבל שכ' קשה לי לר' יוסי כו' הרי לא מסר מילי אלא זהו עושה שליח שלא בפניו כו' דהא פי' בהדיא ולפלוני ופלוני ויחתמו כו' ואפ"ל שאני גט דבעינן לשמה כו' אלא כששמעו הם מפיו עכ"ל. והרי בגמ' משמע בהדיא דלשמואל דפליג על ר' יוסי באומר אמרו וס"ל דבכה"ג מילי מימסרי לשליח מהני בין באומר אמרו סתם ובין באומר אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו כמש"ש כיון דאמר מר כשר ול"ת כו' והרי באומר אמרו לפלוני ופלוני כ' הרמב"ן דזהו ממנה שליח שלא בפניו ומאי מילי קא מסר להו כו' ע"ש. ואעפ"כ תולה דין זה בהא דמילי מימסרי לשליח דייקא. דלשמואל דייקא מהני כה"ג אלמא דגם בממנה שליח שלא בפניו כיון דהוא ע"י אומר אמרו ה"ל הראשונים שלוחים ממש על מינוי זה. וצ"ל משום דבכלל מאתים מנה: