ב

ובהגיע זה למקום האשה. יכתבו ויחתומו הגט ויתנו לה אעפ"י שאין כאן מי שיכיר החתימות. עכ"ז ע"ז י"ל דמקום עיגון גדול ועצום כזה הנ"ל כשעת הסכנה דמי דכותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין ולא חיישינן דלמא צרה היא וכ"ש דכ"ש דליכא למיחש הכא דלמא איש אחר כתב זה לשקר ומחזקינן אנו בחזקה גמורה שהכל אמת ויציב שהוא מכתב הבעל והב"ד דסיביר. וא"כ זה יהיה גט כשר לדעת קצת פוסקים ראשונים ואחרונים (ה"ה האומרים דבכה"ג כותבין ע"י כת"י כנז' בש"ע סי' ק"כ סעי' ה' וע"ש בג"פ ס"ק כ"ו דאפילו כתב שלא בפניהם הקיל הרד"ך ואע"ג שכתב וז"ל כיון דהסופר והעדים מכירין כת"י הרי הוא כאילו ראוהו כותב עכ"ל. וא"כ בנ"ד אין מכירין כתב ידו. י"ל כיון דקיי"ל כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין הרי מוחזק להן שכתבו בעל אשה זו וכאילו שמעו קול המושלך בבור דכותבין ונותנין אע"פ ששמעו אנשים שאין מכירין קולו בטב"ע דקלא כמש"ל וגם יהיה הגט כשר לדעת הרא"ה והר"ן דמכשרו באומר אמרו לפלוני שאני מניתי אותו סופר כו' וע' ג"פ שם סס"ק כ"ה מזה). ומ"מ למעשה לא נסמוך ע"ז לבד חלילה שהרי רבו כמו רבו הפוסקים ראשונים החולקים וס"ל דעד שישמעו קולו שיאמר לסופר וכו' הגט בטל. רק נסמוך על שתמנה האשה שליח קבלה בסיביר שיקבל בשליחותה גט אחר מיד הבעל ממש כמו שמבואר לקמן סעי' ג'. והבעל בסיביר וב"ד דשם יעשו שטר מקבלה זו. ואף דבמקום האשה אין נמצא מי שמכיר חתימות הבעל והב"ד דסיביר מ"מ יקויים השטר ומעב"ד של הקבלה שיעשו הבעל וב"ד דשם ממכתב הבעל וב"ד הזה. שמכתב זה ומעב"ד זה ששלחו למקום האשה לסופר ועדים דבמקום האשה החזקנוהו במכתב הבעל והב"ד עפ"י סברת חז"ל שהורו לנו דכותבין ונותנין אפי' שאין מכירין. ולכן נוכל לקיים ממנו מכתב הבעל השני. שעל אודות השליח קבלה. וכן המעב"ד שעל הש"ק. ע"י שיעריכו ב"ד שבמקום האשה זה השטר ומעב"ד של הש"ק לאותו מכתב הבעל ומעב"ד הראשון ויראה להם שכתב ידי אלו הוא כתב ידי אלו. ע' ש"ע ח"מ סי' מ"ו סעיף ז'.ואם יש לפקפק גם ע"ז נצרף לזה גם מה שרוב הפוסקים ס"ל דשטר של קבלה א"צ קיום ונאמן כשיש מעב"ד שקיבל הגט אף בלא קיום מה גם כששולח הגט ובלבד כשיש עדות לפנינו שהאשה מינתה ש"ק וכמשנ"ת כ"ז למעלה באריכות בס"ד: