י

ולהיות שא"כ יהיה ש"ק זה מורכב משני ענינים הא' היותו שליח קבלה והוא שליח האשה. הב' שהבעל מזכה לה הגט על ידו וזהו ענין בפ"ע כמבואר מדברי הר"ן ע"ש וכן מתבאר בקדושין (דף כ"ג ע"ב). דגרסינן התם עבד כנעני מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו כו' וכ' התוס' דכי לא אמרו לו לקבל גיטו ובא ומקבלו פשיטא דמהני דאמרינן במתניתן (לעיל דף כ"ב) ובשטר ע"י אחרים אבל אמירתו שאמר לו לך לקבל גיטי שמא מיגרע גרע שבא מטעם שליחות או לאו. ואע"ג דפשיט דיכול לעשות שליח היינו משום דגמיר מאשה ובאמת מהני הש"ק בלא טעם דזכי'. אבל היכא דש"ק לא מהני רק מטעם זכייה לא מהני אם קבלו בתורת ש"ק וא"כ לפי מה שאנו חוששים לחוש לדעת קצת פוסקים האומרים דש"ק א"א ג"כ למנות שלא בפניו (ועוד יש טעם לחוש דש"ק לא מהני אם אין האשה מכרת ממש הש"ק וכדלקמן אות י"א) ובאנו מטעם זכייה היינו דוקא אם קיבלו בפירוש בתורת זכייה וכן להפך לפ"ד רוב הפוסקים דס"ל דש"ק שלא בפניו מהני וזכייה לא מהני אזי אם קיבלו בתורת זכייה [לא מהני] רק דוקא בתורת ש"ק. וכיון שבנ"ד צריכים אנו לשני הדברים שיהיה דין ש"ק וגם לענין (שליחות) [זכייה]. ע"כ נלע"ד שטוב לסדר כל דבר בפ"ע שמתחלה יתן לו הבעל הגט ע"ד ש"ק שזהו ענין עיקרי יותר ויאמר לו הלשון שאומרים לש"ק והוא נזכר בש"ע סי' קמ"א סעי' כ"ט זייא מקבל דעם גט לפלונית אשתי והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם ואחר שלשה או ארבעה מינוטין יטלנו הבעל מהש"ק ויתן לו שנית ע"ד זכיה שהוא נותנו לו מכחו שיזכה בו להאשה ע"ד זכין לאדם שלא בפניו (וכ"ש בנד"ז שידוע שחפיצה מאד בגירושין עד שמינתה שליח דאף אם אינו נעשה שלוחה עי"ז מ"מ יזכהו לה מאחר שהבעל מזכה על ידו) ויאמר לו זאייא זוכה בגט זה לאשתי פלונית בת פלוני והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. ואעפ"י שאפשר לכאורה לעשות שני ענינים אלה יחד בנתינה אחת מהבעל לש"ק שיאמר לו שני הענינים יחד היינו התקבל וזכה גט זה לאשתי כו' וכ"מ לכאורה בתשו' רש"י הנ"ל. נראה דודאי בנתינה אחת ליכא רווחים טפי מבשתי נתינות דממ"נ אם נתינה אחת מהני באמת וחבירתה אינה כלום. א"כ מה היא צריכה לשתהיה יחד עם חברתה אדרבה עדיף שתהיה לבדה להיות נתינה מבוררת (ע' גיטין דף פ"ו סע"ב) ואם באמת שני נתינות כל א' מספקת בפני עצמה כ"ש דטוב יותר להיות כ"א בפ"ע מה תאמר שמא באמת גם שניהם לא מהני היינו לחוש לסברת דלא מהני מינוי ש"ק שלא בפנינו ושג"כ אין זכין לה כו'. א"כ מה יושיענו כשיהיה שני הנתינות ביחד דמפני שיתערב כח הזכייה בכח הש"ק לא עי"ז יגדל כח הש"ק את"ל דלא מהני. אם דמפני שמינתה ש"ק עי"ז נתברר דזכות הוא לה וגם דעדיף שיזכה הוא לה מי שהוא נאמן לה לשליח כדמשמע בתשו' רש"י. א"כ כ"ז יתקיים גם אם יזכה אחר הקבלה דמפני שעשה מעשה הקבלה לא נסתלק זכותו ולומר כבר עשה שליח לשליחותו דכ"ז אינו שייך להנ"ל שמ"מ זכות הוא לה. ועוד דאם באמת עשה שליח שליחותו א"צ יותר והרי כל הטורח שמא השליחות אינו כלום כנ"ל. (ולכאורה הוא מעין הא דאמר רבה עירובין (דף נ' וקדושין דף ט"ו) כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו. מיהו אינו שייך כ"כ לענינים ההם). וכיון דליכא רווחים מנתינה [אחת] י"ל דיש לחוש לקצת הפסד עפמש"ל מהש"ס דקדושין דגם היכא דזכיה מהני י"ל דש"ק לא מהני ובודאי ה"ה להפך כמ"ש הר"ן. וא"כ הרי בכאן אנו חוששים שמא א' מהם לא מהני כלל רק השני מועיל. וא"כ י"ל דכשנתערב כח האינו מועיל כלל באותו כח המועיל מיגרע גרע וכעין הא דאמרינן בפסחים (דף קט"ו ע"א) ואפי' למ"ד מצות אין מבטלין זו את זו ה"מ דאורייתא בדאורייתא או דרבנן בדרבנן אבל דאורייתא בדרבנן אתי דרבנן ומבטל לי' לדאורייתא ולכן לא יצא ידי חובת מצה דאורייתא אם כרכה עם המרור שהוא דרבנן. וכ' התוספות שם וכ"ש דאי לא הוה מרור אפי' דרבנן דמבטל להמצה כו' עכ"ל. וה"נ אם הש"ק מהני והזכייה לא מהני כלל. א"כ כשמקבל ע"ד ש"ק וזכייה כאחד הרי כוונת הזכיה מבטלת כח הקבלה (אא"כ יקבל ע"ד תנאי אם קבלה מהני יהיה לשם קבלה בלבד ואם זכייה מהני יהיה לשם זכייה בלבד וזו קשה כ"כ להסביר לאיש המנוי. וגם עדיין יש לפקפק בזה ע' בב"י בא"ח ה' ר"ה רס"י תק"צ ד"ה ומ"ש רבינו דמסתפקא לן כו' מה שכתב מהרא"ם ז"ל תירץ כו' ובג"פ סי' קכ"ט ס"ק ק"ד העיר מזה לענין נתינת שני גיטין כאחת. וכך יש להעיר לנד"ז. ומה שחילק שם בין שני גיטין לנידון דהרא"ם אין מספיק בנד"ז דגט א' הוא ושני קבלות וה"ל כתנועה אחת לשתי כוונות כו' ע"ש. ועוד דא"כ שיוצרך לתנאי א"כ פשיטא דלא עדיף משתי נתינות כ"א בפ"ע שהרי מעתה אין כח אחד מתערב בחבירו לחזקן כו') ועוד דיש לדמותו לשני גיטין שכ' בתשו' מהרי"ו סי' ק"פ אם יתן שני גיטין בב"א דילמא דעתי' אהאי גיטא דלאו גיטא הוא ונמצא שאינה מתגרשת בו ודמי' קצת להמקדש במלוה ופרוטה דר"נ אומר אינה מקודשת דדעתה אמלוה כו' עכ"ל. וע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ק"ד ק"ה שיש עוד חשש יותר בשני גיטין כאחת מן זה אחר זה משום ברירה וכ"ש דכל אלו החששות שייכים כאן יותר דגט אחד הוא ושני כוונות זכייה וקבלה וכיון דמסיק התם ליתן זה אחר זה משום ברירה כ"ש כאן רק הג"פ מסיק סס"ק ק"ה ומי שירצה לחוש לכל הסברות יעשה כמ"ש הר"ש הלוי בשם אביו ז"ל דבתחלה היה נותן שני גיטין בבת אחת ואח"כ היה חוזר ולוקחם ונותנם בזה אחר זה עכ"ל. וא"כ בנד"ז י"ל כן שמתחלה יתן לו ויאמר לו התקבל וזכה אך שיפרש דאם ש"ק מהני יהיה רק ש"ק ואם זכייה מהני יהיה רק זוכה ואח"כ יחזור ויקחם ויתן מתחלה ע"ד ש"ק ואח"כ ע"ד זכייה אך הרי בשני גיטין ג"כ אין נותנים רק בזה אחר זה בלבד כמ"ש סי' קכ"ט סי"ט א"כ ה"נ א"צ יותר: