ב

אמנם מה שיש לצדד משום תקנת עגונות הוא עפמ"ש הש"ך סי' מ"ו ס"ק כ"א וס"ק כ"ז שיש למצוא עוד אופנים כענין הדרך החמישי של הקיום הנז' בש"ע שם סעי' ז' והוא שיהא כתב ידם יוצא משטרות אחרים ועורכים ב"ד זה הכתב לאותו הכתב שבשטרות אחרים ויראה להם שכתב ידי אלו הוא כתב ידי אלו עכ"ל הש"ע. אך היינו כשידוע שהשטרות אחרות עכ"פ הוא ודאי כתב ידם דהיינו אם הוא מקויים בב"ד ומכירים ח"י הב"ד או אפי' אינן מקויימין רק שהן שתי שטרי כתובות שידוע לנו שנשים אלו יושבות תחת בעליהן ג' שנים ע"ש. וע"ז כ' הש"ך בשם הירושלמי דאם הקיום הוא משלשה שטרות של שלשה בנ"א מהני אפי' הן שטרי הלוואות ולא חיישינן שמא גם השטרות הללו מזוייפים הם דתלתא בנ"א הוי חזקה אך בתומים ובעל קה"ע בפי' הירושלמי חלקו ע"ז אבל בספר נתי"מ סי' מ"ו הביא ד' הש"ך בלבד. וא"כ לפ"ד הש"ך ונתי"מ י"ל דכמ"כ אם יושלח עוד קיום על הגט ומעב"ד שבו משלשה בתי דינין שבישראל היינו משלשה עיירות הסמוכות לב"ד דמקום כתיבת הגט שהן ודאי יכירו ח"י המעב"ד הסמוכה לעירם. א"כ אף שבמקום נתינה אין מכירין ג"כ חת"י של בתי דינין הנ"ל מ"מ לא גרע משלשה שטרות הנ"ל שג"כ אין מקויימין אצלינו ואפ"ה תלתא הוי חזקה ולא חיישינן שכולם זייפו כמ"כ גם כאן לא חיישינן לזיופא. אך ודאי אם הג' קיומים הנ"ל יושלח עם המעב"ד שעם הגט י"ל דל"ד לנידון של הש"ך דהרי כאן שולחים זה רק למקום אחד א"כ חיישינן דזה הכל רק מעשה אנוש ותחבולותיו של איש אחד בלבד שבמקום ההוא או שהוא במקום אחר והאשה שכרה לזייף כל זה על שם מקום פלוני. משא"כ בירושלמי מיירי שיוצאים מיד שלשה בנ"א ממש. אך אנו כונתינו כך שהב"ד דמקום נתינה אחר שיקבלו הגט עם קיום ב"ד דמקום כתיבה יבקשו מב"ד דעיר הסמוכה ההיא שיקיימו מעב"ד הנ"ל וישלחו ג"כ עוד לשתי עיירות שיקיימו וישלחו להם הקיומים ואע"פ שעדיין יוצאים רק ממקום אחד מ"מ רחוק החשש זיופא ביותר שהרי אם אנו באים [לחוש] לשאיש א' זייף הכל מנין ידע לאיזה מקום ישלחו ב"ד דמ"נ. ועוד יש לתקן כאשר ב"ד דמקום כתיבה ישלחו הרשאה בח"י וגם עוד שני מכתבים ע"ג בחת"י ממש ואז יוכלו ב"ד דמקום נתינה לשלוח ההרשאה (לעיר א') [והמכתבים לג' עיירות] הסמוכים למקום כתיבה ונמצא יהיה הקיום מג' בתי דינין של ג' מקומות ממש וי"ל דבחזקה דג' מקומות כאלו (שבלי הודע להאשה לאיזה עיירות ישלחו) יודו ג"כ התומים והקה"ע דסמכינן ע"ז בקיום הגט במקום עיגון ואפשר אם במקום נתינה אין ידוע שם העיירות הסמוכות למ"כ שיש בהם בי דואר יוכלו לרשום להן שמותיהן מב"ד דמ"כ וליכא למימר דא"כ הדר חששא לדוכתא שמא הכל מעשה אנוש א' שיכוין לקבל המכתבים מהבי דואר. דמ"מ זה חשש רחוק דהא מבי דואר לא יותן רק לרב העיר כשיכתבו על שמו איגרת סטראחאווייע ועוד מנין ידע האיש פ' הזמן שיגיע לשם המכתבים (מהבי דואר דמ"נ) ע"י הפאצט ממקום נתינה שיסבב בעיירות ההן וא"כ ה"ז בחזקת קיום משלשה בתי דינין ממש: