א

ע"ד חסרון תיבות ופיך כפי כו' נראה שאין לחוש כלל עם היות שהב"ש סי' קמ"א ס"ק מ"א ג"כ הביא תשו' מהר"מ מינץ שבנ"ש וכ"כ בבאה"ט שם והיינו אף שהחסרון רק בההרשאה לבד עיין ב"ש שם וכ"ש הכא שבעת מינוי השליחות חסרו הנך תיבות. מ"מ בט"ז שם ס"ק י"ז חלק על תשו' מהר"מ מינץ ודבריו נכונים לענ"ד. וכמ"ש ע"ז תשובה בפני עצמה. ובנד"ז שהיה גט שכ"מ הגם שלא היה בהול שהרי פי' כל הדברים כדרך הכתוב בסדרי גיטין מ"מ יש לצדד טפי אפי' להב"ש לכן לפע"ד אין להחמיר בזה. אמנם בשאלה השנית צ"ע דידוע דבציווי הבעל וקפידתו אם שינו מזה הגט בטל כההיא דכולכם כתובו ס"פ התקבל דאם מת אחד מהן ולא חתם הגט בטל. ולכן אם האמת כדברי השליח שהבעל צוה שהסופר ימסור הגט לשליח הולכה שמינה הבעל וכמ"ש בסדר הגט שני סעיף ס"א יש לחוש מאד ממה שלא נעשה ציווי הבעל ולא מסר הסופר את הגט ליד השליח הולכה אע"פ שהב"ד מסדרי הגט נתנוהו ליד השליח הולכה. ואין לדמות זה למ"ש הב"ש סי' קמ"א ס"ק ס"ב גבי תנהו בבית ונתנו בעלייה דמסתמא ליכא קפידא. ופי' דלא קפיד לעיכובא אלא שאם אפשר קאמר כדפי' במכמ"א ש"ח סי' ט"ל. דהתם ה"ט משום דאין טעם בקפידא זו. משא"כ הכא יש למצוא טעם לקפידתו שלא יהא לקיחת השליח את הגט כטלי גיטך מע"ג קרקע כ"א שהסופר שהוא כותבו במקום הבעל הוא יתננו לידו. כדכתיב וכתב כו' ונתן כו'. והגם שבאמת מדינא אין קפידא בזה כ"א בלקיחת האשה כמ"ש בגמ' (דף ע"ח א') משא"כ בלקיחת השליח מיד הבעל אין קפידא מדינא. דהרי לימוד זה הוא מדכתיב ונתן והיינו אנתינה ליד האשה בעינן שיתן לה הבעל הוא או שלוחו. וכמ"ש הרמב"ם פ"א מה"ג הי"ב שנאמר ונתן בידה לא שתקח היא מעצמה והרי לא נתן לה לא הוא ולא שלוחו עכ"ל. וכיון דנתינת שלוחו הוא כמותו ומקרי ונתן א"כ ממילא דבהשליח לא איכפת לן מה שלוקח הגט מעצמו ע"י ציווי הבעל מאחר דשלוחו כמותו. וכ"כ הת"ג בהגהות לסדר גט שני בסעי' ל"ח דמדינא דש"ס שליח הולכה יכול ליטול הגט מע"ג קרקע אלא דראייתו אינה כלום. וז"ל דהא יכול לעשותו שליח אפי' קודם שיכתוב הגט שיקבלו מיד הסופר והעדים עכ"ל וע"ז יש להשיב דהתם י"ל שהסופר והעדים שכתבו וחתמו הגט במצות הבעל הם הנותנים לו במצות הבעל זה לא דמי לטלי גיטך מע"ג קרקע. דהרי מי שכתב במקום הבעל הוא הנותן. אלא דמ"מ הדין אמת כנ"ל מאחר שלא נמצא לימוד רק על נתינה ליד האשה שיהי' ונתן הוא או שלוחו. וכן יש עוד ראיה לזה מדברי הרשב"א והר"ן והרא"ש ס"פ שני דגיטין ושא"פ שהעלו שיכול לשלוח הגט ע"י א"י וממנה בכתבו ישראל שבאותו מקום שליח. והרי כיון שהישראל אינו לוקח הגט רק מיד א"י ה"ל כטלי גיטך מע"ג קרקע. אלמא דלגבי שליח הולכה לא שייך קפידא זו. ואף דשם יש חולקין ע"ז וכמ"ש רמ"א בסי' קמ"א סל"ה בהג"ה וגם שלא ראה נוהגין כן. י"ל התם עיקר הטעם משום דמינוי השליח שלא בפניו ס"ל להרבה פוסקים דלא מהני. מיהו המכמ"א ש"ו סימן י"ג העלה דרב חנינאי גאון הפוסל בזה ודעימיה טעמו לפ"ד הרשב"א והר"ן והה"מ הוא משום דס"ל דטלי גיטך מע"ג קרקע לא מהני אף בשליח הולכה. ולכאורה יש ראיה לזה מהא דאיתא בגמרא ספ"ו דמעילה (דף כ"א ע"א) נתנו ע"ג הקוף כו' אלמא קא עבדיה שליחותיה ופי' בתוספות שם בשם רבינו אפרים דמיירי שאמר לאדם ליטלו מע"ג הקוף. וכן יש גירסא שם בגמרא בהדיא וכ"מ בערובין פרק בכל מערבין (דף ל"א סע"ב) דמיירי בכה"ג. ואפ"ה אמרינן שם אלמא קא עבדיה שליחותיה שנחשב מעשה הקוף כעושה שליחותו עד שהביאו מזה ראיה לדין שבמשנה שם שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו בעה"ב מעל. והתוס' שם הקשו דא"כ אין זה דומה לזה. ולכן תירצו דמיירי שהקוף עצמו מניחו אלא שהוא עומד ורואהו כו'. אכן לתירוץ דרבינו אפרים קשה. אבל לדברי המכמ"א אתי שפיר דהתם נמי כיון ששלוחו מקבל מיד הקוף ולא מיד המשלח אין זה שליחות גמורה כמו גבי שליח הגט כנ"ל אלא דהתם מהני משום דאתעביד שליחותיה. והנה התוספות בערובין שם מפרשים ג"כ בפשיטות ההיא דמעילה שהקוף עצמו מניחו רק שהוא עומד ורואה וכ"כ הריטב"א שם ג"כ בשם רבינו אפרים. אך מדברי הרמב"ם פ"ו מה' ערובין דין כ"ב משמע דמפרש כפי' רבינו אפרים שהזכירו התוספות דמעילה. וכ"ה בטוש"ע א"ח סי' ת"ט ס"ח. והנה לדברי המכמ"א א"ש מה שבסדרי גיטין הקפידו מאד בזה שיקבל השליח הולכה את הגט מיד הבעל ממש כמ"ש בסדר הגט דמהר"י מרגליות סעיף צ"ח והבעל ימסור הגט לשליח כו' ובהג"ה שם ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה כו' ובסדר גיטין מהרב מהר"מ מקראקא בסדר גט שני סעיף ל"ח עד סעיף מ"ג. ואין זה חומרא בעלמא כמ"ש הת"ג דא"כ לא היו מחמירים כ"כ ואל יהא שום דבר חוצץ כו' בשעה שמקבל הגט. וכן נראה בהדיא בסדר גט שני סעיף ס"א ממ"ש יעשה שליח את הסופר כו' ליתן הגט לשליח הולכה ע"ש הרי ס"ל דצריך שלא יהא לקיחת השליח הגט מע"ג קרקע. אלא דלא הבינותי דבשלמא כשממנה ע"ז את הסופר או אפילו אחד מעידי חתימה שפיר כיון דהם כתבו וחתמו הגט והיו שלוחיו ע"ז ע"כ נתינת א' מהם ליד השליח הולכה מוציא מחשש טלי גיטך מעג"ק משא"כ כשממנה ע"ז איש אחר כמש"ש או איש אחר כו' מאי עדיפותיה מהשליח הולכה עצמו. כיון שגם אותו האחר לא לקח הגט מיד הבעל כ"א מע"ג קרקע. ע"כ אם באנו לחוש לסברת המכמ"א צ"ל שיצוה שהסופר דייקא יתננו ליד השליח הולכה או אחד מעידי חתימה עכ"פ:

קיצור. נידון חסרון אמירת ופיך כפי אין לחוש כלל בנד"ז שהיה גט שכ"מ עכ"פ. ונידון שלא מסר הסופר את הגט ליד שליח הולכה והוי שינוי ממ"ש הבעל ע"פ סדר הגט שני סי' ס"א. ובפרט שיש למצוא טעם לקפידא בזה שלא יהיה לקיחת השליח הגט ג"כ ע"ד טלי גיטך מעג"ק אף שמדינא באמת אין קפידא בזה כמ"ש הת"ג אף שראייתו אינה מכרעת. ויש ראיה ממ"ש הרשב"א והרא"ש והר"ן ספ"ב דגיטין והובאו בש"ע סי' קמ"א סל"ה מיהו המכמ"א ש"ו סי"ג העלה דרב חנינאי גאון ס"ל דטלי גיטך מעג"ק לא מהני גם בלקיחת השליח הולכה. ולכאורה יש קצת ראיה לזה מהגמרא ספ"ו דמעילה (דכ"א א') לפי' רבינו אפרים שבתוספות שם. והנה לדברי המכמ"א א"ש מה שבס"ג הקפידו מאד ע"ז שיקבלנו השליח מיד הבעל דוקא: