ד

ועכשיו אוסיף דהנה רבי ורשב"ג נחלקו ר"פ השולח בעדות ושליחות שביטל הבעל מקצתה אי בטל כולה וע' בפנ"י שם דהתם לא נגע הבעל כלל בביטול כללות הגט שאמר לעשרה כתבו ותנו וכשביטל רק שני' שהן לא יכתבו הרי לא ביטל בפי' את השמונה הנשארים ויכול הגט להכתב ולהנתן ע"י כל שנים משמונה הנשארים דכך הדין באומר לעשרה כתבו ותנו. שכל שנים מהם יכולים לכתוב וליתן כו'. ואפ"ה ס"ל לרשב"ג דכשביטל מקצתן אמרינן דדעתי' אכולן וה"ל כאילו ביטל כולן בפירוש. ורבי פליג וס"ל דלא נתכוין לבטל כולן רק אותן שביטל לפניהם לבד. ובחי' הרמב"ן שם כ' לפרש טעמי' דרבי שמא בעדות זה אינו רוצה ואינו רוצה בא' שיהיה עליו עד עכ"ל. ור"ל שהרי אין לנו ראיה מביטול זה שאינו חפץ בכללות הגט דנוכיח מזה דנתכוין לבטל כולם שהרי יש לתלות שביטל רק את עד זה משום שאינו חפץ בו שיהיה הוא עליו עד אבל לעולם רוצה הוא בכללות ענין הגט ובחי' הר"ן כ' וז"ל לא בטלה כולה דבעדות זו הוא רוצה ואינו רוצה באחר שיהיה עליו עד עכ"ל. והיינו כדפרישית דלעולם רוצה הוא בכללות עדות זו רק באיש זה הפרטי אינו רוצה. וגם בהרמב"ן י"ל דצ"ל הוא רוצה ואפי' הגי' אינו רוצה מ"מ המכוון אחד כדפי' זהו טעמו דרבי ורשב"ג סבר דלא תלינן בזה אלא אמרינן דודאי אינו חפץ בכללות הגט. ולכאורה צ"ל לרשב"ג לו יהא באמת כן דאינו חפץ בכללות הגט מ"מ כיון דלא ביטל בפי' השמונה עדים הנשארים א"כ ה"ל רק גילוי דעתא בגיטא ודוחק לומר דרשב"ג ס"ל ג"ד בגיטא מילתא היא. אעכצ"ל דכיון דביטל קצת הענין בפי' עדיף מג"ד לרשב"ג. והנה מעתה בנד"ז שביטל הע"ח פשיטא דלרשב"ג ודאי ביטל ג"כ מה שכבר נכתב דהא ס"ל דעדות שבטל מקצתה בטל כולה אלא אפי' לרבי יש סברא גדולה לחלק דהתם ה"ט דאמרינן דלא בטלה כולה כמ"ש הרמב"ן והר"ן הטעם משום דתלינן שלעולם חפץ בכללות הענין לכן תלינן שביטל רק זה הפרטי. והיינו דוקא התם שאין הדברים מגיעים לכללות הגט. אבל הכא שפגע ונגע בודאי בהגט ממש שכל דבריו הן למנוע גמר כתיבת הגט. ואין לתלות כלל לשאינו חפץ בע"ח אלו. וכמו שאמר ניטא קאיין גט איך גיב ניט קאיין גט הרי תלה הביטול בהגט לא בהעדים לומר איך וויל ניט איר זאלט חתמנן אופען גט כמו בפלוגתא דר' ורשב"ג. אפי' רבי י"ל דמודה שנתבטל כל הגט דהא רבי לא פליג רק כשהזכיר הביטול על העדים שאינו רוצה בו שיהיה עד אז י"ל דלא כיון לבטל הנשארים. משא"כ הכא דהזכיר עצם הגט ודאי ביטל מקצתו ביטל כולו. ואף את"ל שאין הכרח כ"כ לחלק לדעת רבי מ"מ הרי כ' הר"ן ר"פ השולח דכל מה שלא נפסק הלכה כרבי מחמירין לפסוק כרשב"ג ולכן פסק הרמב"ם בשליחות שבטלה מקצתה דבטלה כולה כרשב"ג. אע"ג דבהדיא פליג רבי עלי' בהא כש"כ בנדון זה שקרוב הדבר מאד לומר דרבי לא פליג כלל עלי'. הרי נת' טעם נכון לדעת רש"י דס"ל שע"י שמנעו מלהשלים נתבטל כתב הגט למפרע ג"כ. ואע"ג דאיכא התם ספיקא בגמרא שמא רשב"ג ג"כ סובר דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה. מ"מ הרמב"ם נ' דס"ל כלישנא דרשב"ג ס"ל דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מדפסק כן בשליחות וכ"מ בגמרא שם דהכי סבר רב אשי כהך לישנא ע"ש. (ובהא א"ש דלק"מ על פרש"י וסייעתו דאימלוכי אימלך חשוב ביטול ממשנה שלימה ר"פ כל הגט כתב לגרש בו את אשתו ונמלך כו' ורב ששת דס"ל דיכול לבטל גוף הגט מוכרח לומר דנמלך לא הוה ביטול וא"כ גם ר"נ י"ל דלא פליג עליה בזה וראיתי שהמ"י הביא ראיה מזה דהמלכה אינו ביטול וכבר כתבתי בתשובתי הראשונה לחלק בין נמלך אגט שנגמר לנמלך אגט שלא נגמר. אך עפמש"כ יש לחלק עוד בפשיטות בין אלעבר ללהבא דעל מה שכבר נעשה נאמר דלא חשוב ההמלכה ביטול. והיינו מתני' דר"פ כל הגט שהגט כבר נגמר לכן אין מה שנמלך מלגרש בו חשוב ביטול כלל לעצם הגט רק על נתינתו לבד לא כן הכא (בדף פ"ח) שעדיין לא נגמר הגט א"כ מה שנמלך ומנעו מלהשלים הגט בהכרח הוי ביטול למה שלא נעשה עדיין היינו להעידי חתימה ולהסופר שלא יחתמו וישלימו הגט וכיון שכן ממילא בהכרח שהוא ביטל ג"כ להגט שנכתב משום דע"י שנתבטל מקצת הגט ממש לכ"ע בטל כולו) הרי נת' בס"ד דלהאומרים שגט שלא נחתם אם ביטל בפי' אינו חוזר ומגרש בו אזי כמו"כ כשביטל רק הע"ח ה"ל ג"כ כמו אילו ביטל בפי' כתב הגט דכך מוכרח לפרש"י ויש לזה ראיה מהגמרא וכמשי"ת עוד לקמן. והנה עוד נתיישבתי אח"כ דברור הדבר בנ"ד שנתבטל כולו מטעם אחר דאם היה רק מבטל ואומר איך גיב קאיין גט ניט שהוא רק ביטול עסק דלהבא אז היה שייך החקירה שכתבנו דכיון דנגע במקצת הגט י"ל דלרבי ג"כ נתבטל כל הגט. אבל בנ"ד שבפה מלא אמר ניטא קאיין גט דמשמע דכל הגט כמאן דליתיה. ואע"פ שאנו דנין שאפשר לומר דלשון זה לא מהני לבטל משום דהוא לשון עבר. מ"מ ליכא לספוקי מ"ש הרמב"ן שמא רק בעדות זה אינו רוצה וה"נ נימא שמא רק בע"ח אינו רוצה דהרי ניכר בהדיא שאינו רוצה בכל הגט מאומרו ניטא קאיין גט רק דלשון זה לא מהני לבטל. אבל מ"מ יגיד עליו רעו. דבאומרו איך גיב ניט כו' וביטל מקצתו דהיינו הע"ח דביטל כולו לרבי ג"כ כיון שא"א לומר שלא רצה לנוגע בכל הגט כמו התם:

קיצור ראיה לזה מדין פלוגתא דרבי ורשב"ג בעדות ושליחות שבטלה מקצתה אם בטלה כולה. דאף להאומר דהתם לא בטלה כולה הכא דהגט חד מילתא הוא י"ל דכשביטל מקצתו שלא נגמר בטל גם מה שנכתב: