ב

אף את"ל דלשון נישט הושאל על ענין דבר שנתבטל מ"מ אם אמר דער גט איז נישט היינו לשון שכבר נתבטל. משום דנישט פירושו אפס והוא כענין חרס שהוא מדרגה אחר הביטול כי ביטול היינו תשביתו שמבטל הדבר ואחר שנתבטל נעשה אין ואפס וחרס ועפרא דארעא. וצ"ע. וכש"כ בנ"ד שאמר אין כאן גט אינו שייך ללשון אפס רק ללשון לית והוי לשון עבר: