ו

ומ"מ אם חזר ומינה אותן י"ל דשפיר דמי להקל אפילו לסברת הרמב"ן דס"ל דא"א למנות שליח למקצת הגט משום דלא דמי מקצת לע"ח כנ"ל אות ה'. ועוד שאפי' לא נסמוך על חילוקים הנ"ל אין כאן רק פסול דרבנן אפילו לדעת הרמב"ן. דהא פסול זה לא גרע מדין אם חתמו ע"ח שלא לשמה דמ"ש הר"ן (דפ"ח) לשטת הרמב"ן דה"ל שליח שלא ניתן לגירושין כו' וה"ל כמו דין מילי לא מימסרי לשליח עד"מ שאע"פ שעושה שליחותו לא מהני. וא"כ בשלמא בכתב הגט מעכב זה מדאורייתא דוכתב לה לשמה בעינן משא"כ ע"ח הוא רק מדרבנן לדידן דקיי"ל דעידי מסירה כרתי ומש"ה כתב הרמב"ם פ"ג ה"ח שאם חתמו העדים שלא לשמה הגט פסול מדרבנן לבד וכ"ה בש"ע סי' קל"א ס"ו. מיהו שם הביא וי"א שאין זה גט. והב"ש שם כ' שצריך יישוב ממ"ש בש"ע סי' ק"ל סעיף י"ז דמשמע דאינו רק פסול מדרבנן. ועיין ב"ש סי' ק"ך סק"ז. ועיין ג"פ סי' ק"ך ס"ק כ"א ס"ל שרוב הפוסקים ס"ל כהרמב"ם וכ"כ בסי' קכ"א. ואע"פ שהת"ג סי' ק"כ וסי' קכ"א ס"ק ג' ר"ל דבאומר אמרו בחתימה ג"כ הגט בטל עפ"י תירוץ שני בתוס' (דס"ו ע"ב) ד"ה הא כתב הגט הנה תירוץ זה א"א להעמיד בשום פנים לדעת הרמב"ם וש"ע סי' ק"ל סעיף י"ז דכיון דאפי' חתמו שלא לשמה כשר מדאורייתא דלכאורה לא קיימו מצות הבעל שמהסתם כתיבה שאמר להם י"ל דהיינו לשמה ואפ"ה כשר דאמרינן דלא קפיד רק שיחתמו כדין חתימה דהוי רק מדרבנן כש"כ בדין אומר אמרו שקיימו ציוויו כהווייתו. וע' פנ"י פ' מי שאחזו שכ' שי"ל דסוגיא זה משמע כהגאונים החולקים אהרמב"ם. ובתשו' אאזמו"ר הגאון נ"ע מוקי לה כר' יהודה דבעינן כתיבה וחתימה לשמה. וכ"כ הב"ש סי' קכ"ג. וע' בבית מאיר סי' ק"כ הביא ד' פנ"י וע"ש סס"י ק"ל מ"ש בשם ב"י להקל בע"ח לסמוך אחזקה דרבא היינו הכל לשטת הרמב"ם. וכיון שכן דאפי' להרמב"ן י"ל דכל החשש אינו רק מדרבנן. ואהא איכא נמי חילוק לומר דאין לחוש כלל אפילו מדרבנן ולשאר כל הפוסקים ה"ה ר"ת ור"י והרשב"א והר"ן אין לחוש כלל. א"כ י"ל דאין להחמיר כלל. מיהו יש לדחות דכיון דמתחלה אמר וצוה שיחתמו עידי חתימה א"כ מעכב חתימתן מדאורייתא ואח"כ כשביטלן אע"פ שחזר וצוה כיון דציווי זה לא מהני דאין שליחות לחצאין. א"כ ה"ל כאילו לא חתמו עידי חתימה ולא נתקיים ציווי הראשון שצוה שיחתמו עידי חתימה. (הג"ה. זה המיהו יש לדחות. צ"ע):

קיצור ולכן אם אח"כ חזר ומינה העידי חתימה י"ל דאין לחוש אפילו להרמב"ן וכש"כ דכל החששא בשלא לשמה בעידי חתימה כיון שיש ג"כ עידי מסירה הוא רק מדרבנן לפ"ד רוב הפוסקים: