ג

ועוד דאפילו היה אומר ל' גט זה בטל הוא אין לחוש לכאורה כל שנתרצה אח"כ אם צוה לחתום וליתן ואפי' לדעת הרמב"ם דאע"ג דלשון גט זה בטל הוא משמע יותר שמבטל גוף הגט. מ"מ כשהגט ביד השליח אנו תולין שנתכוין לבטל השליחות לבד ולא גוף הגט. וזה מוכרח בגמ' וכמ"ש הר"ן והריב"ש בתשו' סי' קכ"ז וסי' רל"ב. וז"ל הריב"ש סי' קכ"ז בד"ה ועתה יש לעיין. ועוד נראה ברור כי אף הרמב"ם ז"ל שסובר שיכול לבטל הגט אחר כתיבה כו' אם הגט הוא ביד השליח ואמר יהא כחרס או יהא בטל אנו תולין שלא ביטל הגט עצמו אלא שליחות השליח ויכול לחזור ולגרש בו כרב נחמן דקיי"ל כוותי' עכ"ל ואף שלשון יהא כחרס או יהי' בטל משמע שמבטל גופו של גט וכמ"ש הר"ן וז"ל והא יהא חרס משמע טפי ביטול הגט מביטול השליחות עכ"ל. ועכצ"ל להרמב"ם דאעפ"כ תולין שביטל רק השליחות אלא דכשהגט ביד הבעל וביטלו על כרחך דעתו על הגט עצמו. (או אם הוא ביד השליח וביטלו בפירוש מלהיות גט כמ"ש הריב"ש סי' רל"ב. ולא די באומר גט זה בטל הוא אא"כ הוסיף בטל הוא מלהיות גט). וא"כ בנ"ד כיון שנוהגים שהמגרש ממנה השליח הולכה קודם שמתחיל הסופר לכתוב כמבואר בסדר הגט שני סי' כ"א ומסתמא עשה המסדר כן שמינה המומר לעובד כוכבים ומזלות השליח קודם כתיבת הגט. א"כ ה"ל כאילו הגט ביד השליח. דליכא למימר דעל כרחין דעתו לבטל הגט עצמו די"ל דכיון שכבר מינה שליח חשש שיקחנו השליח בלי ציוויו עוד שנית לכן ביטל השליחות וה"ל כאילו הגט ביד השליח דהרי היה ביד הסופר והמסדר שהן צוותא חדא עם השליח והן באו ליטול הגט מהמומר לכך חשש שיתנהו להשליח שמינה (וכש"כ דאפשר הסופר עצמו הי' ג"כ השליח כו') וביטל השליחות. וא"כ אף לכשנאמר דאומרו האדייע האדייע נישטא קאיין גט. ה"ל כאומרו גט זה בטל הוא י"ל שאין כאן בית מיחוש אפילו להרמב"ם כל שנתרצה אח"כ לגרש. אך לכאורה י"ל דכיון דבגט מומר לעבודת כוכבים ומזלות ממנה השליח על ב' דרכים להיות ש"ק ג"כ בתחלה ואח"כ הוא שיהי' שליח הולכה. והרי ענין שליח קבלה א"א להיות בלעדי המגרש שאע"פ שמינוהו ש"ק להיות ידו כיד המתגרשת מ"מ אפילו אמר המגרש לאשתו המתגרשת טלי גיטך לאו כלום הוא אלא א"כ יתנהו לידה כדכתיב ונתן. אבל טלי גיטך מעל גבי קרקע לאו כלום הוא כדאי' בגיטין פרק הזורק (דף ע"ח א'). וא"כ לא הי' צריך לבטל השליחות וה"ל כאילו הגט בידו כיון שא"א לש"ק ליטלו בלעדו ועכצ"ל דנתכוין לבטל הגט. אכן לקושטא דמילתא נ"ל דאין זה כלום חדא דהרי מינהו ש"ה ג"כ ולהולכה יכול ליטול הגט מיד הסופר בלא המגרש. ומלשון השאלה משמע דבנד"ז הי' הגירושין ע"י ש"ה לבד (וסמכינן מעיקר הדין דיעבד על ש"ה בלא ש"ק כמ"ש בתשו' הב"ח סי' ק"ב ובתשו' תודת שלמים סי' יו"ד). ועוד דאפילו לענין ש"ק אטו המגרש הנ"ל דינא גמיר לידע דטלי גיטך מע"ג קרקע לאו כלום הוא ואמרינן שפיר דכיון שמינהו ש"ק חשש שיטול הגט ויזכה בו ע"כ ביטל השליחות. וכה"ג אמרינן לענין קדושין אטו כ"ע דינא גמירי כו' וסמכינן ע"ז לחד מ"ד לבטל הקדושין כדאיתא בקדושין (דף י"ג). וע' חה"ר ור"ן שם דגם שם לפי האמת י"ל כן בענין אחר יעו"ש. ומאחר דמוכרח לומר לדעת האומרים שיכול לבטל גופו של גט שכל שיש לתלות שלא ביטל רק השליחות לבד תולין כן אף שפשט דבריו מורים שביטל גופו של גט כנ"ל בענין יהא כחרס. א"כ כ"ש שמחמת החשש דטלי גיטך כו' אין לבדות שביטל גופו של גט. ותולין שביטל רק השליחות קבלה ושליחות הולכה ולא גופו של גט הנכתב כבר. לכן אפילו נאמר דאומרו נישטא כו' הוי לשון ביטול אין לחוש לכאורה כל שנתרצה אח"כ משום דה"ל כאילו הגט ביד השליח. וכ"ז לדעת הרמב"ם וכש"כ לדעת התוס' והרמב"ן והרשב"א וסיעתם דס"ל דגוף הגט אינו מתבטל כלל ולעולם מהני ריצוי דלסוף דלדבריהם י"ל לכאורה בפשיטות דכיון דנתרצה אח"כ וגירש דמהני:

קיצור. נתבאר דגם אם נתפוס בפשיטות דהאדייע האדייע נישטא קאיין גט. ה"ל ביטול הגט כדין יהא כחרס. מ"מ כל שנתרצה אח"כ וצוה לגמור הגט י"ל לכאורה דגט כשר הוא. משום שהרי רוב הפוסקים ס"ל דגוף הגט אינו מתבטל כלל אף אם ביטלו בפירוש מהיות גט ולכן חוזר ומגרש בו. ולהרמב"ם דס"ל שאם ביטלו בפירוש מהיות גט אין חוזר ומגרש בו. מ"מ מוכרח לפ"ז דכל שיש לתלות שלא ביטל רק השליחות תלינן כן. וא"כ ה"נ תלינן כן אף שהגט אינו ביד השליח עדיין כ"א ביד הסופר מ"מ כיון שכבר מינה השליח קבלה והולכה תלינן דביטל רק השליחות וא"כ לכאורה לכ"ע חוזר ומגרש בו: