ד

ועוד נ"ל דאפילו בנתינה גרוע דלא מהני עבא"ע להר"ן י"ל דאמר לעדים ראו מהני לפמ"ש במל"מ פ"א מה"ג ה"ט דגבי גירושין מה"ט אמרי' דאם אמר לעדים ראו גט שאני נותן וחזר ואמר לה כנסי שט"ח זה דהוי גט משום דלא בעי' דעתה כו'. ור"ל דמ"ש הרמב"ם שיתנהו לה בת"ג לא קפדי' שתדע היא מזה רק על נתינה שלו קפדינן ולכן אם אומר לעדים ראו גט כו' הוי ממש כאומר לה וכן מוכח ממ"ש לקמן בשם חי' הרשב"א גבי היא בטברי' וחצירה בצפורי כו' וא"צ שיאמרו לה העדים אח"כ רק משום שלא יהא משלחה וחוזרת כמ"ש התוספות פרק הזורק (דף ע"ח סע"א). ולפ"ז ודאי שזה עדיף מעבא"ע שהרי בעבא"ע לא הוציא מפיו בפי' שהוא נותן לה גט עב"י סי' קל"ו. משא"כ באמר לעדים ראו הרי אמר בפי' שנותן גט זה לאשתו. ומה שבעסוקין בא"ע אמר לה ובאמר לעדים ראו אמר לעדים אין נ"מ כנ"ל. וא"כ כיון דאמר לעדים ראו עדיף אין ללמוד ממ"ש הר"ן דבעבא"ע לא מהני בנתינה גרוע לאמר לעדים ראו. וי"ל דאמר לעדים ראו מהני גם בנתינה גרוע גם להר"ן. ועכ"פ מובן שבנ"ד עכ"פ אין להיתר זה שכתב כת"ר יסוד ושרש מכמה טעמים הנ"ל גם לדעת הר"ן וכש"כ לפ"ד הרמב"ם וכש"כ לפ"ד הרשב"א והנ"י ביבמות פרק חרש:

קיצור. שאף בנתינה גרוע לשטת הר"ן דעסוקים באותו ענין לא מהני י"ל דאומר לעדים ראו מהני והוא עפמ"ש המל"מ פ"א מה' גרושין ה"ט דמובן דאל"ר עדיף מעב"ע וא"כ אין ללמוד ממ"ש הר"ן דעבא"ע לא מהני די"ל מ"מ אל"ר מהני כפשט הגמרא בגיטין (דנ"ה ע"א). וכ"ש בנד"ז דהוא רק קבלה גרוע וא"כ אין להיתר זה שכתב כת"ר לבטל הגט משום שלא אמר ה"ז גיטך שום יסוד ושרש אף לדעת הר"ן כיון שאמר לעדים ראו גט זה וכש"כ לדעת שאר כל הפוסקים: