א

סימן רסו

כהן שאמר לעדים ראו גט שאני נותן לאשתי והלך אחרי אשתו ותחבו לה באחוריה בקאלנער וא' ה"ז גיטך בחפזון עד שלא הרגישה האשה שהוא גט כלל ולאחר (ששתקו) [ששחקו] העדים הבינה ונערה אותו מן הקאלנער ונפל לארץ וביקש אחד מהגדולים להתיר לו לחזור ולישא אותה מפני שלדעתו גט בטל. וזה כתבתי על תשובתו. מ"ש מר היתר הב' ממ"ש הר"ן בפ' הזורק אמתניתין אמר לה כנסי שטר חוב או שמצאתו מאחוריו בפרק הזורק גט (דף ע"ח ע"א). וע"ז כ' הר"ן וז"ל בעסוקים בענין גרושין עסקינן דאי לא מאי אריא אמר לה כנסי שטר חוב זה ומאי אריא מצאתו מאחוריו וקראתו אפילו נתן לה נתינה מעליא אלא שלא פירש אינו כלום דהא קיי"ל דצריך לפרש כדאיתא בפ"ק דקדושין (דף וי"ו ע"א). (הג"ה. היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה ונתן לה גיטה וקדושיה ולא פירש ר' יוסי אומר דיו כו' והוא משנה פ"ד דמעשר שני. אך הנה בשו"ע רס"י קל"ו מבואר דאם לא היה מדבר עמה על עסקי גיטה הגט פסול מבואר דאינו רק פסול ולא בטל. וכ' הב"ש שם סק"א והא דאינו בטל הגט מדאורייתא כשלא אמר כלום. דכתיב ונתן בידה ספר כריתות דאם נותן בתורת כריתות י"ל אפילו אינו מדבר כלום כשר מדאורייתא. מיהו הטור והר"ן כתבו אם אינו מדבר כלום בטל מדאורייתא וכ"כ בש"ג פרק הזורק עכ"ל הב"ש. ועיין ג"כ בבית מאיר רס"י קל"ו מזה. א"כ הר"ן כאן דכתב אינו כלום דהא קיי"ל דצריך לפרש. לשיטתיה אזיל דהגט בטל מדאורייתא אבל להרמב"ם והש"ע נראה שאינו רק פסול מדרבנן אבל אינו בטל מדאורייתא. עכ"ה) ומזה הוכיח מעכ"ת גם לקבלה גרועה של האשה דלא מהני אפי' אמר לעדים ראו גט זה כו' כל שלא אמר לה ה"ז גיטך. תימה בעיני איך השמיט מר מ"ש הב"ש רס"י קל"ח סק"א דלהרמב"ם אפי' בנתינה גרוע י"ל שהגט כשר אם היו עסוקים באותו ענין משום דלדידיה מתני' לא מיירי כלל בעסוקין באותו ענין. וז"ל הב"ש שם רס"י קל"ח אבל לשטת הרמב"ם דס"ל דאם נתן בשתיקה ולא היו עסוקים באותו ענין אינו אלא פסול א"כ י"ל דאיירי מתניתן כשלא היו עסוקים באותו ענין דבעלמא פסול ולא בטל וכאן היה נתינה גרוע הגט בטל אבל אם היו עסוקים באותו ענין י"ל אפילו אם היה הנתינה גרוע הגט כשר עכ"ל וע"ש. וגם בלח"מ פ"א מה' גרושין הלכה ט' פי' המשנה כן לשטת הרמב"ם וז"ל וכ' הר"ן ז"ל דהך מתניתין מיירי על כרחך במדבר עמה על עסקי גיטה כו' ונ"ל שאין דעתו של רבינו ז"ל כן אלא מדמתניתן סתמא קאמרה משמע דאפילו אינו מדבר עמה על עסקי גיטה כו' עכ"ל. ומ"ש הב"ש ל' י"ל משמע דמספקא ליה לדעת רמב"ם היינו אם הגט כשר אבל בטל ודאי דלא הוה דאל"כ מנ"ל להרמב"ם שם הלכה י"א דנתן לה גט סתם אינו אלא פסול כמ"ש בש"ע סי' קל"ו סעיף א'.וכ' הלח"מ שיצא לו זה מדאמר במשנה אמר לה כנסי שט"ח אינו גט לאשמעינן בסתמא א"ו דבסתמא הוי רק פסול ומה הוכחה היא זו א"ת דגם בעסוקים באותו ענין מיירי מתני' מש"ה הוצרך לומר כנסי שט"ח כו' דבסתמא כה"ג כשר א"ו דבעבא"ע לא הוי בטל:

קיצור. מה שרצה כת"ר לומר דגם לקבלה גרוע של האשה לא מהני מדאורייתא אפילו אמר לעדים ראו גט זה כו' כל שלא אמר לה ה"ז גיטך. אינו נראה כלל מכמה טעמים האחד דלהרמב"ם פ"א מה"ג ה"ט והלכה י"א אפילו בנתינה גרוע של הבעל דחמור מקבלה גרוע של האשה אם היו עסוקים באותו ענין י"ל דהגט כשר או עכ"פ פסול רק מדרבנן. ואומר לעדים ראו גט זה כו' עדיף מעסוקים באותו ענין כמ"ש לקמן: