ח

והנה הגם שסך קט"ו רוכ"ס הוכרח לעזוב בידה אין להחשיב מחמת זה הגט מעושה שלא כדין, דהא פי' מעושה שלא כדין באונס ממון היינו שאם לא יתן הגט יפסיד ממונו וע"י שיתן הגט לא יפסיד הממון נמצא מוכרח ליתן הגט מחמת הממון שאינו רוצה להפסיד. וזה שייך בנד"ז על התי"ו רוכ"ס אשר עיכבו אותם עד שיתן הגט וכנ"ל לכן י"ל דהם ה"ל אונס ממון שלא כדין כנ"ל. אבל הסך קט"ו רוכ"ס שגם כשגירש לא קיבלה כלל להחזירם לו א"כ אין מחמתם שום אונס על הגט אף אם הם גזלה ממש אין הגט מעושה מחמתם כיון שסוף סוף לא החזירתם לו כלל ובין יגרש בין לא יגרש גזלה אותם ממנו. אינם שייכים לעישוי הגט כלל. אלא זהו מפני שרצה לגרש ולהפטר ממנה כדי לישא אחרת הוכרח לעזוב סך הנ"ל בידה וזה אינו אונס שיפסול בגט. וכמו אם אשה רעה ובעלה רוצה לגרשה והיא אין רצונה לקבל הגט עד שיתן לה בעלה מאה מנה ובעלה מוכרח ליתן לה כדי להפטר ממנה ולישא אחרת שא"א לגרשה בלי רצונה מתקנת רגמ"ה. הנאמר שזהו גט מעושה שלא כדין. הרי אדרבה אין כאן שום הכרח על הגט כ"א אדרבה מרחיקים שלא יתן הגט והוא מרוב חפצו לגרש נותן המעות כדי שתקבל הגט. וכך הוא ענין קט"ו רוכ"ס דנד"ז. רק מחמת התי"ו רוכ"ס שהחזירתם לו אחר הגרושין י"ל דחשוב אונס וכנ"ל וע"ז נתבאר שיש להקל משום דחשוב לא ידעינן באונסי' כיון שיש עוד אונסא דגופא והוא אינו שלא כדין כנ"ל. ועוד כתבתי לעיל אשר גם התי"ו רוכ"ס כיון שהיא בידו אין זה אונס ממון גמור וה"ל כמו אונס ממון מעט דכתבתי לעיל סעיף א' שאינו אונס ועכשיו מצאתי עוד ראיה לזה ממה שהקשה בספר המקנה רס"י מ"ב על הא דאונס ממון חשוב אונס גבי קדושין וגט מסוגיא דפ"ק דקדושין (דף י"ג ע"א) אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה דהא ה"ל אונס ממון כו' וא"כ נימא אפקעינהו כמו תלוה וקדיש ותירוצו אינו נכון דבגמרא משמע דרק היכא דאשתיקה הוא דיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי. אבל אם אמרה הן אפילו קודם הנתינה לידה א"ו כה"ג לא חשוב אונס ממון כלל כיון שאינו ממון מרובה אין שייך זה לקרותו אונס שתוכרח להתקדש מחמתו ולכן אם השיבה הן דיינינן זה לרצון גמור ולא דמי כלל לתלוה וקדיש כו' דהתם אנוסה ומוכרחת כו' והכא לא חשוב אונס. א"כ כמ"כ בנד"ז אף שמעכבת תי"ו רוכ"ס שלו פשיטא ליה שאף אם לא יגרשנה לא יפסיד הכל כ"א מעט הפסד כמו עיכוב המעות בלי ריוח וכה"ג וה"ל אונס ממון מועט ואין זה אונס שיוכרח מחמתו לגרש. א"ו בלא"ה רצונו לגרש מחמת העיגון שא"א לו לישב בלא אשה:

קיצור הסך קט"ו רוכ"ס שסירבה על פסק הבוררים והשליש אין זה אונס על הגט כיון שגם אחר הגט לא קיבלה להחזירם לו כלל. א"כ זהו גזילה בפ"ע ואינה שייכה לעישוי הגט כלל:

והנה גבי סיקריקון פ' הנזקין (דף נ"ה ע"ב) מקחו בטל פרש"י משום שיכול לומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו. כמ"כ יוכל לטעון כאן שכדי שיוציא סך קט"ו רו"כ נותן הגט כי כיון שתחזיר לו תי"ו ע"י נתינת הגט ואז יתגלה הערעור והמודעא אזי תוכרח להחזיר סך קט"ו ג"כ ובלעדי זה אין לו דרך להוציא ממנה סך קט"ו מ"מ אף שי"ל כן הרי עכ"ז י"ל שעיקר הכרח נתינת הגט הוא מחמת אונסא דגופא שזהו עיקר המכריחו לגרש א"כ סוף סוף מחמת זה גירש ולא בשביל להוציא סך קט"ו ולפחות ה"ל לא ידעינן באונסיה כנ"ל גם עדיין י"ל דה"ל כזביני דמפסיד סך קט"ו בשביל שיוכל ליקח אשה כנ"ל:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.