ו

ואף דלכאורה לא שייך כאן היתר דזוז"ג. דהא עכ"פ אין הגט ברצון. מיהו יש למצוא היתר בכה"ג. ונקדים מ"ש הרשב"ם פרק חזקת (דף מ' ע"ב) סד"ה גלויא מילתא. א"ו אנוס הוא ומש"ה תקינו בגיטין כו' הרי אף שהאמינו לו שהוא אנוס עכ"ז כשביטל מודעות מהני אף דלא ידעינן שנסתלק האונס. והנה בתוספות לקמן (דף מ"ח ע"ב) סד"ה אמר רבא. אבל במתנה כו' ומיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא נראה שביטולו ביטול כו'. וכ"כ הרא"ש שם סנ"א ומיהו במתנה כו' אבל אם כו' כיון שלא כו'. וכ"פ רמ"א בש"ע ח"מ סי' ר"ה סי"א בהג"ה. והקצה"ח שם סק"ח הקשה ע"ז כיון דלפרשב"ם אמרינן שע"י המודעא מוכח דודאי אנוס הוא בגט זה. א"כ מאי מהני ביטול המודעא דהא מסתמא י"ל שגם מחמת האונס ההוא הוכרח לבטל המודעא כמו שמוכרח היה על נתינת הגט. וא"כ ה"ל תלוהו ויהיב ולא הוה גיטא. והעלה דלפרשב"ם לא מהני בגט ביטול מודעא אלא בהנך שכופין להוציא. או כשידוע שנסתלק האונס. וכ"מ דעת הבית מאיר סי' קל"ד ס"ג. אכן בתשו' חמדת שלמה סי' פ"א סד"ה ע"ד הגט הביא ד' הקצה"ח והב"מ וכ' ע"ז ודבריהם תמוהים דהא התוספות כתבו להדיא דבמתנה הטעם דודאי הוא אנוס (והוא בתוספות דף מ' סע"א) ואפ"ה כתבו בסוגיא דתלוהו וזבין דהיכא דלא ידעינן אונסיה מהני ביטול מודעא. וכבר הארכתי בזה בעזה"י ליישב דברי תוס' על נכון עכ"ד. וכן מוכרח דעת רב האי גאון כדלקמן. ופסק בתשו' דברי ריבות סי' קצ"א היכא שיש לספוקי אם חשוב אונס או לא ה"ל כמו לא ידעינן באונסיה. וז"ל ועל ענין האונסים שטען שהיה שם אונס ממון ואונס הגוף כו' איכא לספוקי מיהא אם חשוב אונס אי לא כיון שגילה דעתו שחפצו לגרשה וכיון דלא ידעינן ודאי שיש כאן אונס ומצינו שביטל כל המודעות ודאי דמהני כו' וכמ"ש התוספות פ' חזקת (דף מ"ח) ומיהו אי לא ידעינן באונסיה כו' עכת"ד. וכ"כ עוד בסי' ע"ר בד"ה וא"ת נהי ובד"ה ואף אם. אלא שלפע"ד בנדון ההוא ה"ל קולא יתירה דשם י"ל חשוב ידעינן באונסיה כיון שהיו עדים שקודם שהלך לכתוב הגט היה אנוס לא דמי כלל להא דהר"ן דלא היו עדים כלל. אף שאנו מאמינים באונסו וכמשי"ת לקמן בסעיף שאחר זה. אבל מ"מ במה שכתב כשיש ספק שקול לומר שלא מחמת האונס גירש חשוב לא ידעינן באונסיה בזה אפשר לקיים דבריו אם הספק שקול ממש עד שיש טעם וסברא לומר שבלאו הכי רוצה לגרש וכמו בנדון שלנו. וא"כ לדבריו ה"ה הכא כיון שיש בזה ג"כ אונס שכדין שמעוגן מחמתה שלשה שנים ואנן סהדי שהעיגון קשה לו מאד וגדול צערו א"כ שמא מחמת זה גירש לכן האונס דשלא כדין חשוב כמו לא ידעינן באונסיה דאף שנאמן כו' מ"מ מהני ביטול המודעא. וכ"ש שהמעות תי"ו רו"כ היו ביד שליש בטוח ונוסף ע"ז שהמסדר אמר להמגרש שימתין ג' שעות ויביאו המעות להמסדר קודם סידור הגט א"כ נחלש הרבה אונס המעות דהא יוכל ליתן עיקול ב"ד שלא יחזירו המעות לידה אף שלא יתן גט ואף שלא יתנו גם לידו מ"מ לא יחוש לאיבוד עכ"פ וא"כ נחלש כח האונס הממון ונתברר שעיקר המכריחו נתינת גט הוא מצד אונסא דגופא שקשה עליו לישב בלא אשה זמן רב:

קיצור הרשב"ם ס"ל גבי גט ומתנה כשמוסר מודעא ואומר שהוא אנוס הוא נאמן ע"ז וכ"כ הר"ן פ' השולח דנאמן משום מה לו לשקר ועכ"ז מהני ביטול מודעא. והקצה"ח סס"י ר"ה והבית מאיר ר"ל דלהרשב"ם לא מהני ביטול מודעא ודחה דבריהם החמדת שלמה סי' פ"א מהתוס' (ד"מ סע"א ודף מ"ח ע"ב). ופסק בשו"ת דברי ריבות סי' קצ"א היכא שיש לספוקי אם חשוב אונס או לא ה"ל כלא ידעינן באונסיה ומהני ביטול מודעא. א"כ כמ"כ י"ל בנד"ז שיש כאן ב' אונסי' והאחד כדין וא"כ שמא מחמת אונס זה גירש: