א

סימן רסב

נידון גט שזוגתו עיכבה וגזלה ממונו ועיגנה אותו זמן רב עד שנתפשרו שתחזיר לו ממונו ולא בשלימות ויתן גט ומסר מודעא וביטל כל הביטולים שיבטל המודעות ואח"כ ביטל המודעא ומודעי דמודעי וכו' ונתן הגט ועכשיו מערער שהגט אינו גט:

פרק חזקת (דף מ"ח ע"ב) אי לאו מודעא מאן דחתם אאשקלתא שפיר חתם וכתב הנמוק"י מהא שמעינן דאע"ג דאמרינן תליוה וזבין זביניה זביני. כל היכא דמסר מודעא לא הוו זביני (ור"ל לאפוקי מרבא דאמר לעיל (דף מ' ע"ב) דלא כתבינן מודעא אזביני משום דס"ל דבשדה סתם לא מהני מודעא וכן פרשב"ם אלא קיי"ל דאפילו בשדה סתם מהני מודעא). ואין כן דעת המרדכי פרק חזקת סי' תקמ"ד דלא מהני מודעא רק בשדה זו ולא בשדה סתם. וכ"כ בהגמ"י פ"י מה' מכירה. ומיהו אם ביטל המודעא ואפילו מתוך האונס מסתברא דמודעתו מבוטלת דלא עדיפא בטול המודעא מאונס המכר עצמו דאמרינן דאגב אונסא וזוזי גמר ומקנה ה"נ גמר ומבטל לה למודעא עכ"ל וכ"כ עוד הנמוק"י בסוגיא (דדף מ' ע"ב) הנ"ל וז"ל וכתב הרב רבינו יונה ז"ל ואם אנסוהו עד שבטל המודעא שמסר מכרו קיים וכן הדין בגט ומתנה (זה צע"ג כמו שעמדו ע"ז המפרשים ומכללן הב"י באה"ע סי' קל"ד ועמ"ש מזה לקמן) ואם המוכר מוסר מודעא על המכר ועל כל ביטול שיבטל המודעא באונס כיון שאנסוהו לבטל כל המודעות הרי נתבטלו ביטוליו ואגב אונסו גמר בלבו ובטלם ואין כח מסירת מודעא על הבטול יותר מכח מסירת מודעא על המכר שאנו דנין בו ואומרים כשמבטל המודעא מתוך האונס גמר והקנה וכ"ד רבותינו ולענין גט יש לחוש לדבר ולהחמיר עכ"ל ור"ל לענין גט כשמסר מודעא על (המכר) [הגט] ועל בטול כל המודעות שיבטל מחמת אונס יש לחוש ולהחמיר אף אם חזר ובטל כל המודעות. ולכאורה זה נגד דעת הרמב"ם דגבי גט המעושה כדין ס"ל דמהני ביטול מודעא כשיבטל כל הדברים כו' כמ"ש פ"ו מה' גרושין דין כ'. משא"כ גבי מכר ספ"י מה' מכירה לא הזכיר תקון זה. והנה כדעת הרר"י והנמוק"י כן הוא דעת הרא"ש פרק חזקת סי' נ"א. וז"ל והיכא דביטל המודעא בשעת זביניה מהני הביטול כדאיתא בערכין ספ"ה (דף כ"א ע"ב) כו' עד דמבטל ליה למודעיה ומשמע אם כפו אותו עד שביטל המודעא דמהני בטול ולא הוי מודעא כו' וכ"כ הכ"מ ספ"י מה' מכירה דין ח' דלא עדיפא כו' אמנם בטוח"מ סי' ר"ה סי"ד מבואר בשם רב האי גאון דביטל המודעא שמחמת האונס לא הוי ביטול וכ"כ הב"י שם בשם בעל העיטור וכ"כ עוד הטור שם בשם הרמ"ה. רק מ"ש הטור שכ"ד הרי"ף והרמב"ם השיג ע"ז הב"י שם דמשמעות הה"מ הוא שהרמב"ם ס"ל כדעת הר"ר יונה והרא"ש והנמוק"י. והב"ח שם כתב להקשות על רב האי דהלא תלמוד ערוך הוא בפרק האומר משקלי עלי דמהני כשמבטל ליה למודעא קמא (ר"ל אף דמבטל מחמת שמעשין ומכריחין אותו וכמש"ל שזה הוא ראיית הרא"ש פרק חזקת סי' נ"א) והרי"ף הביאו פרק השולח. וי"ל דס"ל לרב האי דדוקא בגט מהני הביטול ואפילו ידוע דהאונס דאנסיה למיהב גיטא הוא דאנסיה נמי בביטול המודעות אפ"ה הגט כשר. דהא העישוי הוא כדין וה"ל גט המעושה בישראל כדין דכשר. אבל בזביני לא מהני ביטול באונס ידוע כו'. וכ"כ הדרישה שם סט"ו דבערכין מיירי בהנהו שכופין להוציא לכן העישוי על ביטל המודעא הוא כדין ואין ללמוד מזה כלל לממכר שהעישוי אינו כדין כלל. לכן י"ל המודעא קיימת ושזהו טעם רב האי והעיטור והרמ"ה וס"ל להדרישה שגם דעת הרמב"ם י"ל כן ודלא כמשמעות הה"מ והכ"מ. וכ"כ בסמ"ע סי' ר"ה סעיף י"א ס"ק כ"ו. וכ"ד מהרח"ש בקונטרס המודעא דף ל' ע"ב בד"ה ונ"ל דרבינו האי מיירי. וכ"כ במכמ"א ש"ז סי' י"א סברא זו. וכ"כ באריכות בספר מקח וממכר לרב האי גאון שער ל"א דביטל מודעא מתוך האונס גבי זביני לא מהני עד שנדע שבטל האונס וז"ל אבל ביטול מודעות דזביני כשם שאין אנו מעידין על האונס עד שנעמוד על עיקר האונס ועד שימסור את המודעא כך כשביטל את המודעא נמי צריך שיסתלק מעליו האונס ואח"כ יבטל עכ"ל. ועוד כ' אבל ביטול הגט והמתנה אם אתה מוצא את בטולו בתוך השטר ממש ביטולו ביטול לפי שאין אנו צריכים לידע בפרסום אונס הגט והמתנה כמו שאנו צריכים לידע אונס הזביני דהא אמרינן אי דגיטא ודמתנתא גלוייא מילתא בעלמא הוא כו' נמצא כמו שקבלנו את האונס בדבורו לבדו כך אם ביטלו מתוך האונס די לו בבטולו לבדו ואע"פ שלא נסתלק האונס כמו שאפרש בחבור גיטין עכ"ל. ובמה שהקיל בגט אע"פ שלא נסתלק האונס אם הכוונה אף שידוע שלא נסתלק האונס הוא קשה. ועמ"ש מזה לקמן סעיף ב' וסעיף ז'.ועיין ב"י בח"מ סי' ר"ה סעיף י"ד. ובתשו' מהר"מ אלשיך סי' ל"ה הביא ב' דיעות אלו ושהרמב"ם ז"ל מטיל פשרה בין ב' הדיעות דאם במסירת מודעא לא ביטל הביטול יכול לבטל המודעא ואם מעיקרא ביטל הביטול לא מהני. וכ"כ הנ"י ומיהו אם מסר מודעא על כל הביטולים שיבטל בכה"ג אין כל הביטולים כלום. וכ"כ בהגהמ"יי וז"ל לכן נראה כדפי' הרב דיפה כח ביטל כו' אבל בכפיית ביטול מודעת הביטול לא גמר ומבטל כו' אף מודעת הביטול מבטל הביטול שעושה אח"כ כו' עכ"ל הגה"מ (ולא מצאתי זה בהגמי"י פ"י מה' מכירה ולא בהגמ"ר פ' חזקת) הרי דלדעת רבינו האי והרי"ף והרמ"ה אפילו בדלא ביטל הבטול לא מהני ביטול המודעא היכי דלא ידעינן דנסתלק האונס קודם המכר וכ"ש בנ"ד דביטל הביטול דגם להרמב"ם והסכמת המפרשים שכתב הה"מ ונ"י והגהמי"י שוב לא מהני ביטול והמכירה בטל וכ"ד הרשב"א. וכדאי הם כל הפוסקים האלה לגבי הרא"ש ורבינו יונה ז"ל עכת"ד מהר"ם אלשיך:

קיצור אע"ג דתליוה וזבן זביניה זביני אם מסר מודעא לא הוו זביני. ומיהו אם ביטל המודעא אפי' מתוך האונס ס"ל להתוספות והרר"י והרא"ש מודעתו מבוטלת. ולרב האי אין המודעא מבוטלת וכ"ד הרי"ף והרמ"ה. ודעה שלישית היא דעת הרמב"ם ספ"י מה' מכירה דאם במסירת מודעא לא ביטל הביטול יכול לבטל המודעא ואם מעיקרא ביטל הביטול לא מהני ולא דמי לגט המעושה כדין דמהני הביטול מודעא. וכן בגט שאין יודעין שנאנס הדין דמהני ביטל הביטול כן משמע בהה"מ פ"ו מה"ג ה"כ: