א

סימן רנח

ע"ד הגט שנכתב בחצר של אדון א' אשר אין שם רק חצר האדון וביתו ובנינים ולא שום כפר ונכתב בו במתא פ' כשם שנק' אותו החצר. הנה ודאי דחצר ובית א' אינו נקרא עיר כדמוכח ממחלוקת ר"ת ור"י בערובין (דנ"ז) אם נותנין קרפף לבית דבית אינו כעיר. ושיעור עיר משמע ג' חצירות של שני בתים כדאיתא במס' ערכין פ' המוכר את שדהו (דל"ב א') ע"ש ברש"י ד"ה שלש. (ודל"ג ע"א) ד"ה כמי שאין להם חומה הואיל ואין בה כדי עיר. וה"ט דר' שמעון בערובין (דנ"ט א'). ומ"מ נ' להכשיר הגט דפי' מתא אינו כלל עיר כי תרגום עיר היינו קרתא אבל מתא נ' דפירושו מקום. והגם דתרגום מקום הוא אתר. מ"מ גם מתא נראה שהוא מקום. וכ"מ ממ"ש בערובין (דס"א א') כלבא בלא מתיא. דהפי' כשאינו במקומו. וכ"מ יותר בשבת (קמ"ה ב') בלא מתא תותבאי ופרש"י במקום שאינו עירי. ועכצ"ל שם כן. דודאי הפי' שם שהוא בעיר רק שאינה עירו. וא"כ מהו בלא מתא אעכצ"ל במתא עניינו מקומו. וכיון שכן אפי' כ' על מקום חצר הנ"ל מתא אין זה שינוי. כי מקום מצינו בפסוק על עיר כמו בפרשה וירא ונשאתי לכל המקום וגו' וגם על מקום א' ממש. נמצא אף שאינה עיר אילו היה כותב במקום פ' ודאי היה כשר וכמ"ש בהריב"ש סי' נ"ז הדרה במקום תלמסאן. כמו"כ כשכתב מתא נמי נ' דכשר. ועוד דאפי' את"ל שזהו שינוי מ"מ אין השינוי בשם העיר ממש רק בסימני העיר שקראה מתא ולא חמור משינה שם הנהר. עי' ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ל"ט בשם תשו' הרא"ם ח"א ר"ס ס"ו דאם שינה בסימני העיר כו' והרי הרמ"א מכשיר אפי' בשינוי גמור במקום עמידת העדים במקום עיגון אף שהמכמ"א מחמיר כשאין כותבין מקום דירה מ"מ בשינה בסימני העיר קיל יותר כנ"ל. ועוד כיון דעכשיו כותבין בגיטין מתא בין על כרך גדול בין על כפר קטן ה"ל כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט סק"ז אם כ' פ' החכם כו'. ועי' ג"פ שם ס"ק ל"א מ"ש כיון דנשתרבב המנהג כו':