א

סימן רנז

נידון הכתיבה בגט עיר טאלנא שהאינם יהודים קורים וכותבין טאלנע בעיי"ן לסוף וכן נמצא בהארחיוייע והיהודים קורין וכותבין טאלנא. ועל הפאצט כותבים טאלניא וכבר ניתנו איזו גיטין בשם טאלנא לבד עכ"ל. מדכתב מעל' קורין וכותבין משמע שיש שינוי ג"כ בהברה שהאינם יהודים שקורים טאלנע בעיי"ן היינו בסגול תחת הלמד והיהודים שקורין טאלנא היינו בקמץ או בפתח תחת הלמ"ד. וא"כ לכאורה הם כמו שני שמות כמ"ש בגמרא פרק אין מעמידין (דל"ב ע"א) ואיבעית אימא גודא לחוד וגודע לחוד. וא"כ היה צריך לכתוב ב' השמות טאלנא דמתקרי טאלנע. אך לכתוב ג"כ ודמתקרי טאלניא נ' דא"צ עיין שו"ת פנים מאירות ח"א סי' י"ח על עיר פרוסטיץ לכתוב פרוסטיץ (שהוא השם שקורים היהודים) דמתקרי פראסטיאווע (היינו השם שקורים האינם יהודים בני המדינה וכן נכתב בפנקס שלהם ובשטרי ערכאותיהם) וא"צ לכתוב עוד ודמתקרי פראסניטץ (שהוא השם שקורים מיעוט האינם יהודים החשובים כשמדברים בלשון אשכנז) משום דהם מיעוטא נגד האינם יהודים שקורים פראסטיאווע. וכיון דהיהודים קורים פרוסטיץ. א"כ ה"ל הקורים פראסניטץ מיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן להו. והסכים עמו הגאון מהרר"ג ז"ל ממיץ. ומ"מ בנד"ז אפ"ל דדי בשם טאלנא לבד כיון דטאלנא וטאלנע קרובים מאד זל"ז והשינוי ביניהם מועט מאד אין להקפיד בשם העיר דאפילו בשמות האיש והאשה כתבו התוספות (דל"ד ע"ב) סד"ה והוא דאתחזק. אי נמי כשהשמות דומין זה לזה שהכינוי דומה לשם לכתחלה כשר אף בכינוי עכ"ל. והיינו דוקא כינוי שהיהודים קורין לו בו. וא"כ בנד"ז שם טאלנא שהיהודים קורים כן ה"ז דומה ביותר לשם טאלנע שהאינם יהודים קורים לו כן. וכ"מ בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב בכתיבת שם רוטנבורק שאע"פ שנכתב בכתב א"י בגימל לסוף אעפ"כ אנו כותבין בקוף כו' ע"ש. והובא ב"י. וההפרש בין טאלנא בפתח ובין טאלנע בעיין שהוא בסגול אינו גדול כ"כ מההפרש בין גימל לקוף. ומ"מ אין משם ראיה דמבואר שם שהיו כותבין על השמות וכל שום א"כ י"ל גם בהעיר היו כותבין וכל שום משא"כ לדידן דאינן כותבין וכל שום אפשר היה מצריך לכתוב דמתקרי רוטנבורג. לכן אין ממנו ראיה לא להקל ולא להחמיר. (והב"ש סי' קכ"ח סק"ט הביא ראיה מדבריו ולכאורה דבריו נכונים דאף במקום שכותבין וכל שום ע"ש העיר היינו גבי וכל שום דאית לי ולאתרי. אבל גבי למנין שאנו מונין היום במתא פלונית אין כותבין כלל וכל שום כמבואר בנוסח הגט שבהרמב"ם פ"ד וא"כ ע"כ היו כותבין רק למנין שאנו מונין במתא רוטנבורק בלא וכל שום ומ"מ אפשר לדחות משום דגבי אנא פב"פ דממתא רוטנבורק היה כתוב וכל שום דאית לי ולאתרי כו' א"כ זה הוכל שום עולה ג"כ למ"ש תחלה במתא רוטנבורק. אך הרי כשאין המגרש והמתגרשת מרוטנבורק ומתגרשים ברוטנבורק לא שייך תירוץ זה דאז היה נכתב בהגט רוטנבורק בלא וכל שום ע"כ יש לומר דשפיר נכון ראיות הב"ש מדברי מהרא"י) אבל מדברי התוספת הנ"ל יש ראיה שא"צ לכתוב דמתקריא טאלנע. וכיון דהם כתבו כן על שמות האיש והאשה. א"כ לפחות יש לסמוך ע"ז בשמות העיר. דבלא"ה הרי"ף ס"ל שלא התקין ר"ג ע"ז וכל שום. היינו דס"ל שלא תיקן לכתוב וכל שום רק על שמות האיש והאשה ולא בשם עירו ועירה כפשטיות לשון המשנה שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו. ולא נזכר וכל שם שיש לו ולאתריה. וממילא לפי זה א"צ לכתוב דמתקרי. אלא דרבו החולקים עליו כמו שהאריך בזה בספר מכתב מאליהו שער ג' סי' ט'. אבל בנד"ז שהשמות שוים ממש י"ל די בשם שהיהודים קורים וכותבים דהיינו טאלנא אע"ג גבי פוזנא כותבין לכתחלה פוזנן דמתקרי פוזננא כבר תירץ הב"ש סי' קכ"ח סק"ט הואיל דרך האינם יהודים לדחוק הנו"ן וא"כ נראה כשם אחר. וגם שם אם נכתב הגט אף אם לא ניתן הכשיר הלבוש ליתן הגט ושם השינוי בהנקודות בשני הנונין כמובן. אבל הכא השינוי רק בניקוד אות אחד ע"כ זהו דומה להרעדיש רעדיש דפסק רמ"א דאין כותבין רק שם היהודים. ומה גם הכא דהוה קצת דיעבד כיון שכבר נכתבו כן כמה גיטין בשם טאלנא לבד יש לחוש להוצאת לעז. ועוי"ל דכשכותבין טאלנא באלף לסוף יש לקרותו גם בסגול כמו שיש לקרותו בפתח כמו ווינא. ברודא. דובראוונא. א"כ אין שום שינוי בההברה גם מקריאת העיר שקוראין האינם יהודים: