ה

והנה ענין מחלקותן אם תיבה אחת היא ידידיה או ב' תיבות אע"ג דודאי חד שמא הוא שניתן שם לאדם א' והשם סובל שני ענינים דהיינו שני תיבות שהשם אהבו. צ"ל דהפי' דקמיפלגי איך הונח זה השם אם שיהיה תיבה א' ואז אין השם י"ה קדש דומיא להללויה לריב"ל שם ושבח בב"א. או שיהיה ב' תיבות. ולכן פסק רש"ל דמחלוקת זו לא שייך רק בידידיה הראשון דהיינו שלמה. משא"כ מי שקורא עכשיו ידידיה אף את"ל דהיינו ע"ש ידידיה שבפסוק. מ"מ הוא אין כוונתו שיהי' ב' תיבות רק תיבה אחת מורכבת מב'. לפ"ז נקח מזה לפסק שנשאלתי אם הא"י קראו שם לעיר קריווע פלאסע ר"ל שהנהר הולך בעיקום. י"ל דלפ"ז הוו ב' תיבות. כי השמות ארוכים כל א' וראוי שיהיו ב' תיבות. משא"כ מה שאנו בנ"י קורין העיר כן אין הכוונה רק שיהיה תיבה אחת להבדיל המשל ממי שקורא עכשיו ידידיה כו' דהא אין דיבורינו על לעז דא"י שנפרש ג"כ הפירוש כנ"ל רק אזלינן בתר שמא. ולכן ה"ל חד תיבה. ולכן בשני שיטין ודאי אין לכותבו. אבל בשיטה א' יש ב' פנים אם לעשות חד תיבה או ב' תיבות כיון מ"מ סובל כן לעשותו ב' תיבות וגם תיבה א' יהיה ארוכה יותר. ולכאורה שניהם כשרים: