ד

ואמ"ש מהרא"י אבל ה"ה כו' השיגוהו ג"כ הגר"א. ורש"ל ביש"ש חילק עוד דהשמות שקורין אנו ר"ל עכשיו כשנקרא מי ידידיה ודאי אדעתא שיכתבו בתיבה א'. ואינו מוכרח דאולי ה"ל כמו שקורין למי בשני שמות כגון מרדכי פנחס או אברהם לוי דהכוונה שיקראו בשני השמות יחד. אבל לא שיהיה תיבה א'. ויש לחלק דהתם ידוע ששני שמות אלו כל א' שם בפ"ע ע"כ גם כשמחברים אותם באדם א' ר"ל שיהיו ב' תיבות. משא"כ שם ידידיה נותנין אדעתא שיהיו תיבה א' כיון שאין כל אדם ר"ל שזה הוא ידיד השם ממש. וי"ל דה"ל כמו מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. ועכ"ז הוא תיבה אחת מרדכי. וי"ל דשאני התם דלא נאמר כלשונו ממש מירא דכיא רק מרדכי. ועכ"פ מה"ט דרש"ל יש לקיים מ"ש מהרא"י דהכותב תיבה א' לא הפסיד (ואי כתב בתרי תיבות בחד שיטה נמי כשר. אבל אי כתב בתרי שיטין י"ל דפסול משום דל"ד לידיד יה שבפסוק מטעם שכתב רש"ל). והנה ראיה לרש"ל מהללויה למימרא דריב"ל דכולל שם ושבח בב"א. ור"ל דמ"מ הוי תיבה אחת: