א

סימן רנג

ע"ד העיר הנקרא בפי ישראל אילינא ובשם אינם יהודים ג"כ נקראת כן אלא שע"פ מה שכותבים שם העיר בכתבם י"א שנכתב אילאינא. וכתבו בגט רק אילינא אם הגט כשר:

בגמרא פ"ק דב"ק (דף ו' ע"ב) אמתניתין כשהזיק חב המזיק לשלם חייב המזיק מבעי ליה. אר"י אמר רב האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא וע"ש בתוספות. ובערוך ערך קל (השני) דתני לישנא קלילא טוב מעט בצדקה תרגום טב קליל בצדקתא. יוקח נא מעט מים תרגום ירושלמי קליל מיא עכ"ל א"כ פי' לישנא קלילא שממעט בהלשון ולכן שונה על חייב חב. ובדניאל סי' א' וחיבתם את ראשי למלך. וביחזקאל סי' י"ח ז' חבולתו חוב ישיב. וכבר חילקו התוספות בין לשון אין חבין לאדם שנמשך מענין חוב אין שייך בו יוד. אבל חייב צ"ל בו יוד כמ"ש בדניאל כנ"ל ואעפ"כ הירושלמי מדלג היוד למעט הלשון. ובתשו' מהרי"ט חאה"ע סי' י"א אע"פ שאנו רואין בירושלמי מפילין בשמות האלף בראשונה כמו ר' לזר ר' בא גם במבטא היו מפילין אותה כדאמרינן תנא ירושלמי משתעי לישנא קלילא. והא דמצינו בגמרא דידן רבא רמי כו' והם רב אבא רב אמי כו' הבליעו האלף לפי שהיא פתוחה ואינה נוחה לבוא על מלה פתוחה כגון רב אבא כו' והובא בס"ש בש"נ אות שין כ' שמות נשים שתחלתן סמך או שין שמאלית במבטא בני אדם מוסיפין אלף בתחלתן אשטרוגילא אשטשו וכן כולן ובכתיבת הגט מחסרין האלף כו' עכ"ד. והנה הגם ששמות אלו אינן נמצאים אצלינו ושיחסרו האלף. רק גבי אמטשיסלעוו מחסרין האלף מפני שנכתבת בכתב א"י מסטיסלאוו בלא אלף תחלה ואדמ"ו נ"ע חלק על זה. מ"מ זהו כשנקראת באלף. אבל בנד"ז שהקריאה בפי כל גם אצל א"י הוא אילינא ולא אילאינא. א"כ כולם תפסו בזה לדבר בלישנא קלילא. וגם בכתב ישראל נכתב כן רק אילינא. אם כן אף אם ע"פ דקדוק לשונם בכתב צ"ל אילאינא שפיר די כשיכתבו לישנא קלילא שכן נדבר בפי כל וכן נכתב בכתבי ישראל. ועדיף טובא מההיא דהס"ש. וכ"כ במרדכי פרק המגרש סי' תמ"ו ומה שקורין בורייש ואנו קורין באורייש נראה בעיני דכיון שמתוך מקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכח שמארץ הגר בא והוא לשונם לדבר לשון קלילא אין להקפיד כלל עכ"ל. והדברים ק"ו לנד"ז שבמקום הנתינה והכתיבה מדברים בלישנא קלילא וגם כותבים כן בכתבי ישראל שכשר לכתחלה כשכתבו אילינא. ועוד דבלא"ה מבואר בש"ע סי' קכ"ח ס"ג דשם ישראל עיקר וגבי הרעדיש רעדיש אין כותבין רק שם ישראל. אף שהם קורין הרעדיש כ"ש הכא שגם הם קורין אילינא רק עפ"י דקדוק כתבם לבד א"כ זהו טפל דטפל. וכה"ג נמצא בתשו' פנים מאירות ח"א סי' י"ח בכתיבת שם עיר פרוסטיץ שנקראת כן בפי ישראל והגוים קורין פראסטיאווע ומיעוט הגוים החשובים קורים פראסניטץ. והעלו לכתוב פרוסטיץ דמתקרי פראסטיאווע. וא"צ להזכיר פראסניטץ דה"ל מיעוטא דמיעוטא. דהיכא דשם א"י אינו אלא מיעוטא דמיעוטא א"צ להזכירו כלל. ואף אנו נאמר דהכא כיון הקריאה בפי הנכרים הוא ג"כ כמו הקריאה והכתיבה בפי ישראל אילינא רק ע"פ דקדוק כתבם לבד י"ל אילאינא א"כ ה"ל מיעוטא דמיעוטא וא"צ להזכירו. ומה גם כי י"א שאף ע"פ כתבם אינו מוכרח כל כך שהוא אילאינא. כי אין בהכתב אחר הלמד אות אלף שלהם כ"א נקודת אי ואין זה ממש כמו אלף. ואיך שיהיה עכ"פ זה הגט שניתן ודאי כשר לגמרי: