ה

וכ"ז לענין לכתחלה ודאי יש לכתוב עכ"פ דמתקרי אמטשיסלעוו לכל הדיעות ועיין בשו"ת פמ"א מסי' י"ח עד סי' כ"ב ובתשו' הג"מ עקיבא איגר ז"ל סי' קט"ו. אך דיעבד הנה להיש"ש י"ל שם מסטיסלאוו לא חשוב שם טפל. וראיתי במכ"א שע"ג סי' יו"ד הביא ב' דיעות האחד הפך דעת היש"ש וז"ל וכיון שכן הכל תלוי בקריאת ההמון אבל לשון הלטין שאינו ידוע להמון העם אלא לאחד מעיר ושנים ממשפחה ומה יושיענו בזה דעם היות שהוא על קו אמיתית הלשון ע"פ מה שהונח בראשונה ומה שמדברים ההמון יש בו טעות שנשתבשו בו מ"מ אין לנו עסק בגיטין אלא להודעה וההודעה בזה תלויה בידיעת ההמון יהיה באיזה אופן שיהי'. ואח"כ הביא דעת בעל תומת ישרים סי' ק"ה דיש לכתוב השם כפי שהונח מבעל הלשון ההוא. והיינו שהוא עושה עיקר ממה שנקרא ע"פ אמיתית הלשון ואינו משגיח על אופן קריאתו בפי ההמון. אבל לדעת מהרי"ק אינו כן וכן המגיה בספר ת"י ס"ל דהולכין אחר קריאת ההמון אף שנשתבשו בו זהו שם העיקר. ובודאי דגם להת"י צריך לכתוב על שם שההמון קורים וכל שום עכ"פ. א"כ לכל הדיעות חלילה מלהשמיט שם אמציסלעוו או אמטשיסלעוו השגור בפי כל היהודי' אף אם נודה שעיקר הנחת שמה בין הא"י הוא מסטיסלאוו. אך לענין דיעבד יש לסמוך על מהרש"ל והת"י דס"ל שהשם שהונח מבעל הלשון זהו עיקר שמה א"כ לפ"ז שם מסטיסלאוו אינו שם טפל. וכ"ש בצירוף מה שהחזיקו היהודים לכתוב בגיטין ג"כ רק מסטיסלאוו. וא"כ אולי יש לדמותו למ"ש בש"ע סי' קכ"ט סעיף יו"ד בהג"ה ודוקא אם הוחזק בשם הב' והוא מתשו' רש"י שבב"י שם בשם הא"ח וכמו דמחזיקים השם ע"י הקריאה לתורה אף שאין עולה לתורה כ"א פעם בשני חדשים והכא הרי נכתב [כן] בגיטין תמיד בעיר גדולה כהנ"ל גם יש לדמותו למ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו גבי עיר חלאב ועיר טריפול כו' משום שכך היו כותבים בעוד שמם כן כו'. גם י"ל כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ו ואף שהג"פ שם ס"ק כ"ט פי' דמיירי ששינה שמו קודם שנכתב הגט אינו מוכרח וגם בנד"ז מחזיקים ג"כ כן מאז ומקדם לכתוב [כן] בגיטין. וא"כ כיון דאינו שם טפל ולכן אם מקום הנתינה ג"כ באמטשיסלעוו י"ל אין לחוש דיעבד כשכתב שם מסטיסלאוו לבד וכמ"ש בב"י סי' קכ"ח בד"ה אם העיר או הנהר. בשם מהרי"ק. וא"כ מעתה גם כשהנתינה במקום אחר אין לחוש בדיעבד בשעת הדחק כנד"ז לפמש"ל דבשם עמידה ליכא תקנת רבן גמליאל משורש הדין עכ"פ. גם עפמ"ש בשו"ת מהרי"ט ח"ב חאה"ע סי' י"א גבי סטרופולה ואע"פ שההמון אומרים אסטרופולה באלף נוספת כו' שאנו רואין בירושלמי מפילין בשמות האלף הראשונה כמו רבי לזר רבי בא כו' ע"ש. וכ"ה בשמו בס"ש בש"נ אות שי"ן והביא עוד ראיה מענין אספקלריא שלפעמים נקראת ספקלריא וכן סרטיא איסרטיא עיין בערוך ערך ספקלר וערך סרט. א"כ כמ"כ מה שבכתב רוסיא משמיטים האל"ף דאמטשיסלעוו אין זה שינוי כ"כ. והשינוי בין ס' לט' ש' אינו מורגש כ"כ. וגם לפי דבריהם בכתבים ושטרות יהודים כותבים כן אמסטיסלאוו. וצ"ע דבפרק אין מעמידין בהמה (דל"ב סע"א) ואיבעית אימא גודא לחוד וגודע לחוד הרי ע"י שינוי קל כזה בסוף תיבה חשוב שם אחר מכ"ש בהפלת האלף לגמרי בתחלת תיבה ושאר שינויים שיש בהברת שם זה ממסטיסלאוו לאמטשיסלעוו ע"כ לכתחלה פשיטא שאין להשמיט דמתקריא אמטשיסלעוו עכ"פ אך על דיעבד י"ל עוד דמצינו שם שהקרי אינו כמו הכתיב כמו שם ידל רגילים לחתום א"ע ביוד ידל לפי ששייך לשם יהודא ועכ"ז נקרא בפי כל אידעל בהברת אלף. ואעפ"כ חותם א"ע ידל. וכמ"כ י"ל בעירם בק' אמטשיסלעוו ידוע דאע"פ שנכתב מסטיסלאוו הקריאה היא אמטשיסלעוו. ודומיא מ"ש המרדכי בשם הריצב"א גבי באורייש הואיל וידוע שדרכם לדבר לישנא קלילא כו' ע"כ כאן בתוך העיר י"ל ידוע שברוסיש כותבין מסטיסלאוו. ועיין בבית מאיר סי' קכ"ח ס"א מה שהשיג על תשו' נ"ב סי' פ"ז בענין העיר פילטץ שכתב בגט פילץ. וגם אם אין דבריו מוכרחים יש ליקח ממנו קולא לנד"ז דאין כאן שינוי. ולכן בעירם כשהנתינה ג"כ שם אין להחמיר. שאף אם הוא שם הטפל כתב אאזמו"ר הגאון ז"ל שיש להקל אף בשם עירו ועירה משום דזהו שמה הראשון כו' ע"ש וכ"ש בשם העיר דמקום עמידה דלא דמי ממש לשם עירו שבגמרא וכ"ש דלפמ"ש בשם היש"ש והתומת ישרים ס"ל שאין זה שם טפל כלל. מה גם בצירוף החזקה שהחזיקו כן לכתוב בגיטין ובצירוף הטעם דתשו' מהרי"ט הנ"ל שלפעמים מפילים האלף כו' וא"כ אף בשהנתינה במקום אחר יש להקל בשעת הדחק משום דמקום העמידה לא דמי ממש למקום דירה לענין לכתוב כל השמות. ועוי"ל לסניף דכיון שזה השם מסטיסלאוו נמשך מלשון רוסיא. א"כ גם במקום נתינה זה ידעו שבלשון רוסיא כותבין מסטיסלאוו דהרי כשמניחים אגרת על הפאצט לאמציסלעוו ידעו בכתיבת האדרעס על הפאצט שנצרך לכתוב מסטיסלאוו. א"כ לפ"ז גם במקום נתינה לא נעלם שם זה מידיעה ועיין בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג. אף שדבריו שם צ"ע מ"מ יש ללמוד לנד"ז דבלאו הכי יש טעמים להקל. ומה שהרמב"ם פ"ד מה"ג הצריך שיהא הכתב מבואר שידעו הקטנים לקרותו. ובנד"ז הקטנים כשיקראו מסטיסלאוו לא יבינו שזהו אמטשיסלעוו. נראה כוונת הרמב"ם הוא רק על גופי האותיות שיהיו מבוארין ועשויין היטב. אבל הפירוש מהגט אף אם הקטנים לא יבינו י"ל אין לחוש: