ג

ולכאורה נראה דדין זה תלוי באשלי רברבי דהנה בתוס' פרק השולח (דף ל"ד ע"ב) כתבו וז"ל בטופסי גיטין של ה"ג כתב שצריך לכתוב וכל שום וחניכה דאית לי ולאתראי מבואר בהדיא שגם בשם עירו צריך לכתוב וכל שום וא"כ ס"ל תקנת ר"ג היה לכתוב וכל שום גם על שם עירו ושם עירה. וכ"כ הרמב"ם פ"ד מה' גרושין הלכה י"ב. אבל בהרי"ף פ' המגרש כ' וכל שום דאית לי דממקום פלוני כו' וכל שום דאית ליכי דממתא פלונית כו' וכ' הר"ן שהעיד הרמב"ן שראה נוסחא של הרי"ף מוגהת מכתב ידו כן הנה לא הצריך וכל שום רק בשמו ושמה ולא בשם אביו ואביה ולא בשם עירו ועירה. והנה בש"ע סי' קכ"ו סעיף ל"א כתב נהגו לכתוב וכל שום דאית לי ולאבהתי וכ' הג"פ שם ס"ק פ"ב דהטעם משום עדות הרמב"ן הנ"ל ומשמע להב"י דאף הני רבוותא דהצריכו לכותבו הוא משום שופרא בעלמא ואם לא כתבו אינו מעכב כו'. אכן גבי שם העיר כ' בש"ע סי' קכ"ח ס"ג יכתוב וכל שום דאית לי ולאתרי וכ' הג"פ שם ס"ק כ"ה דשם עיר לא דמי לשם אביו. ולכאורה אינו מובן הטעם דממ"נ אם גבי שם אביו אזיל בתר עדות הרמב"ן. א"כ מה"ט ג"כ בשם עירו ועירה א"צ לכתוב וכל שום שהרי הרי"ף לא הצריך וכל שום רק בשמו ושמה לבד וס"ל כפשטא דמתניתן דר"ג לא התקין רק בשמו ושמה לבד ובזה די לכל החששות. וא"כ כיון שלא תיקן בזה א"כ אף אם יש להעיר שם אחר במ"נ לא איכפת לן וכמו קודם תקנת ר"ג היה כותב אף בשמו ושמה רק השם שהיה לו במקום כתיבה והיה כשר כמ"ש כל המפרשים. וביחוד בחידושי הר"ן יעו"ש. א"כ ה"ה אף לאחר התקנה בשם עירו כיון שלא תיקן בזה כלל. וצ"ל שהרב"י הכריח דין זה ממ"ש התוספות בפ' הזורק (דף פ' ע"א) והרשב"א דפירש שינה שמו כו' ושם עירו כו' היינו שהיו לו שני שמות א' ביהודה וא' בגליל וכן שם עירו מיירי בכה"ג שמזה מוכח ומבואר כשיש להעיר ב' שמות אחד במ"כ וא' במ"נ צריך לכתוב שניהם או אחד עם וכל שום. ושהתקין ר"ג על שם עירו ועירה ג"כ כדרך שתיקן בשמו ושמה. וכן נראה ברור מדברי הרמ"ה שבטור סי' קכ"ח גבי שם העיר שהן ממש כמ"ש הטור בשמו סי' קכ"ט גבי שמו ושמה. אמנם לפ"ד הרמב"ם ורש"י והריטב"א דשינה שמו ושמה שם עירו וש"ע מיירי בשינוי גמור ולא ע"ד שהיו לו שני שמות כו'. א"כ אין משם ראיה והכרח לדין זה שבשם עירו ועירה יצטרך לכתוב שני השמות ואפשר דדי בשם דמקום כתיבה שכן קודם תקנת רבן גמליאל היו כותבים רק השם דמקום כתיבה כמו שהאריך בזה הר"ן בחידושיו. ובזה אתי שפיר הא דבנוסח הגט שבהרי"ף לא הזכיר וכל שום רק על שמו ושמה לבד ולא על שם האבות ולא על שם העיר וכנ"ל. וגם בסה"ת סי' קכ"ז הזכיר רק שני שמות בשמו ושמה ולא בש"ע וש"ע. מיהו מזה אין ראיה דהא בפירוש המשנה שינה שמו כו' עומד בשטת התוספות. וי"ל שלא היה לעיר ההוא שני שמות. ורי"ו נכ"ד ח"ב כ' דין זה בשם י"א וז"ל וי"א שצריך לכתוב בעיר כמו כן דממתא פלונית וכל שם שיש לה אם יש לעיר שני שמות וכ"נ עיקר עכ"ל מדכתב בשם וי"א מוכח דעכ"פ י"א שבשם עירו ועירה א"צ וכל שום כי לא התקין ר"ג על זה. ואפ"ל שגם לפ"ד התוס' וסיעתם דהתקין רבן גמליאל בשם עירו ועירה ג"כ. היינו דוקא כשכותבין מקום דירה שזהו פירש שם עירו אזי צריך לכתוב וכל שום דאית לאתראי ג"כ. אבל עכשיו שאין כותבין כלל מקום דירה אף שכותבין מקום עמידה. הרי על מקום עמידה ודאי לא התקין ר"ג וכמ"ש הרא"ש פרק הזורק סי' ט' על היה במזרח וכתב במערב דהא דלא אוקמוה בגמרא על מקום עמידת הבעל משום דא"צ כלל לכתוב מקום עמידה כו' וא"כ ע"ז ודאי לא תיקן ר"ג. לכן אף שעכשיו כותבים מקום עמידה תחת מקום דירה כיון שזהו רק מנהג האחרונים ולא תקנת ר"ג ממש אין שייך להצריך מדינא וכל שום. ועוד דשפיר הוי איזה סימן אף שלא כתב וכל שום. ועוד דשם מקום עמידה ודאי לא חמור משם האבות של המגרש והמתגרשת ואדרבה קיל מיניה. עיין ב"ש בסי' קכ"ט ס"ט ס"ק י"ז. ובג"פ שם ס"ק מ"ג. וא"כ כיון בשם האבות כ' בש"ע סי' קכ"ו סל"א נהגו לכתוב וכל שום שאינו אלא מנהג לבד. ועיין מזה במכמ"א שע"ד סי' כ"ט הביא הרבה דיעות שאין צריך. אף שהביא יש דיעות שצריך. לכן נראה בשם מקום עמידה ודאי אינו רק מנהג לבד לכתוב וכל שום דע"ז ודאי לא התקין ר"ג. כי שם האבות י"ל נכלל בשמו ושמה כמ"ש במכמ"א שע"ד סי' כ"ו בשם פסקי מהרא"י סי' קל"ח ושכן מתבאר מתשו' הר"ן שבב"י סס"י קכ"ח דמשמע מדבריו ג"כ דבכלל שמו איתיה לשמא דאבוה ושמו כדינו קאמר וכדכתב מהרא"י. וא"כ לפ"ז יש מקום לומר דבכלל תקנת ר"ג שיכתוב איש פלוני וכל שם היינו כמ"כ בשם אביו כיון דהוא בכלל שמו. אבל על שם דמקום עמידה ודאי לא התקין רבן גמליאל כלל לכן אין לנו לומר שיהיה מעכב בו וכל שום מדינא. לכן לפ"ז אם יש למקום עמידה שני שמות אחד במקום כתיבה ואחד במקום נתינה וכתב רק שם דמקום כתיבה לבד י"ל לכולי עלמא הגט כשר. וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ח סק"ח אלא דהוא כתב הטעם דלא גרע משינוי ממש וכשר בשעת הדחק וע"ז קשה לסמוך כמ"ש המכמ"א והג"פ בשם שו"ת הרא"ם דעכשיו שכותבין מקום עמידה תחת מקום דירה יש להחמיר בו וכן הת"ג תמה על הרמ"א וכמ"ש כ"ז לעיל. אך זהו בשינוי ממש דהיינו נדון דהרא"ם ששינה שם העיר שהיה צ"ל ליפאנטו כו' ע"ש דס"ל שזהו שינוי ממש. משא"כ בכתב שם דמקום כתיבה שאין זה שינוי כלל רק שלא נהג בו תקנת רבן גמליאל לכתוב וכל שום זה יש להכשיר אף להרא"ם: