ב

אך עכ"ז למעשה נראה לענ"ד שיש מקום להקל דיעבד אף שלא נשאת עדיין. מתרי טעמי. והוא זה דאף שהתוספות פרק הזורק מפרשים האי ומודים חכמים לר' מאיר בשינה שמו כו' דמיירי בשינוי שמדרבנן שיש לו שני שמות כו' וכן לעירו כו' וכתב שם דמקום כתיבה לבד. וכ"ד סה"ת סי' קכ"ז והסמ"ג וכ"כ הרשב"א הובא ג"כ בש"ג פרק הזורק. אכן התוי"ט שם משנה ה' ד"ה שינה שמו ושמה. הביא דהרמב"ם מפרש המשנה בשינוי ממש הפוסל מדאורייתא. וכ"כ הפנ"י בגיטין שם (דף ע"ט ב') בד"ה וצריכה גט שכן דעת רש"י דשינה שמו ושמה שבמשנה היינו שינוי הפוסל מדאורייתא לא מיירי כלל בדין היו לו שני שמות א' ביהודה כו'. וכן מבואר בחידושי הריטב"א שם. וא"כ לשטה זו אין לנו הכרח שאפילו במקום דירה ממש אם יש להעיר שני שמות וכתב רק שם דמקום כתיבה אף בלי וכל שם שיש להעיר שיהיה הגט פסול. ויהיה א"כ דין זה תלוי בפירוש המשנה דהשולח בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהיה כותב איש פלוני וכל שם שיש לו מפני תיקון העולם אם פירוש התקין שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו קאי ג"כ על שם עירו ועירה. או דקאי ג"כ על שמו ושמה לבד. דמלשון המשנה יש פנים לכאן ולכאן. דממ"ש בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין כו' משמע כמו שעשה תקנה לשמו ושמה ע"י כתיבת וכל שום כן עשה תקנה ג"כ לשינוי דשם עירו ושם עירה ע"י וכל שום. אמנם ממה שסיים התקין שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה. משמע שלא התקין כן רק בשמו ושמה ממש ולא בשם עירו ושם עירה. וכבר עמד ע"ז הר"ן במשנה הנ"ל. וכן בחידושיו שם וז"ל ואיכא מ"ד דבכלל איש פלוני הוא אף שם העיר כו' ולי אפשר כו' ע"ש דמסיק שהתקין רק בשמו ושמה כו' ע"ש. מיהו פירושו גם לאיכא מ"ד דבכלל איש פלוני הוא אף שם העיר. היינו שיכתוב שם עיר דירתו שבראשונה שהוא ארץ יהודה עם מקומו עתה בגליל. וע"ז מסיק שהרי הגט מוכיח מתוכו ששנה את מקומו. אבל לענין אם יש למקום עירו שני שמות לא מיירי הר"ן ועיין בב"י סי' קכ"ח בד"ה ואם שילח הגט. ואפשר לפרש עוד כו' דמפרש המשנה התקין גם בשם העיר כשיש להעיר שני שמות. אבל מדברי הר"ן אינו נראה כן משום שי"ל דבשלמא בשמו ושמה צריך לתקן זה מפני שזה מצוי שביהודה נק' כן ובגליל משנה שמו. משא"כ בשם העיר לא שייך כן לכן לדבר שאינו מצוי לא חששו לתקן. דלא שייך בזה מפני תיקון העולם כיון שהוא דבר שאינו מצוי כלל. ע"כ פירש הר"ן דברי האיכא מ"ד היינו שיהא כותב כל מקומותיו גליל ויהודה. ולא שני שמות של העיר. וכן משמע מדברי הרשב"א שהביא הב"י סי' קכ"ח בד"ה ומן הדין היה וז"ל וכשתיקן ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו אפשר שג"כ תיקן במקומותיהן שצריך להזכיר בגט כל המקומות שדרו בהן דירת קבע כו' עכ"ל. ובתשו' הרשב"א ח"א סי' אלף רי"ג משמע שנסתפק בזה וז"ל אלא שספקו לי מקומות אחרים ששנינו פרק השולח בראשונה היה משנה שמו ושמה כו' התקין ר"ג הזקן כו' ולא תקן שממקום פלוני וכל שום מקום אחרן דדר שם כו' אלא שאפשר לדחות כו' עכ"ל יעו"ש. וע"ש סי' אלף רל"ט. וביש"ש פרק השולח רס"י י"ד כתב וז"ל ומה שלא שנה נמי במשנה עיר פלוני וכל שם שיש לה נפרש לקמן אחר סיום השמות של איש ואשה עכ"ל ובסי' ל"ב הביא דברי הר"ן הנ"ל שנסתפק אם עשה תקנה זו לשם עירו ג"כ ואח"כ כתב ומ"כ בתקוני גיטין דשינה שם עירו ושם עירה לא איירי בשינוי ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בשני מקומות עכ"ל. וכבר נתבאר שזה כתבו התוספות (דף פ' ע"א). ושהרמב"ם ורש"י לא פירשו כן: