ג

ועוד יש טעם אחר לזה דהכא א"א כלל לכתוב בענין אחר דלדלג לגמרי פיאטרא אינו נכון כיון שכותבין גם עכשיו בכל השטרות ובערכאות. א"כ ודאי הוא שם חשוב לענין כתיבה. ולכתוב עליו דמתקרי אי אפשר כיון שאין קוראין כן כלל דאף לר"ת שכותבין מרים דמתקריא שרה זהו מפני שעכ"פ פורתא קרו לה שרה. אבל כשאין קוראה כלל שרה א"א לכתוב דמתקרי ולר"ת הי' ההכרח לכתוב שרה דמתקרי מרים וסברא זו מצאתיה בספר שמות בתשו' שבסוף ספרו דק"ט סע"ב ליישב דברי מהרי"ק שרש פ"ו שכ' לכתוב אליהו דמתקרי באלי כו' הגם ששם אליהו אין קורין בו כלל. וז"ל ולר"ת ז"ל בדיעבד מיהא כשר כמו שאמר הריב"ש ז"ל ובנ"ד דיש לחוש שמא לא ניכר בשם אליהו לכן יותר טוב להקדים לכתחלה שם אליהו ולא להקדים שם באלי ולכתוב דמתקרי אליהו דשמא הוא לא נק' כן והא דאמרינן רובא מרים ופורתא שרה דיכתבו מרים וכו' ולא שרה דמתקריא מרים לר"ת ז"ל היינו משום דפורתא מיהא קורין אותה שרה לכן אתי שפיר דמתקריא שרה דר"ל דפורתא קורין אותה שרה אבל כל שהכל קורין אותה מרים ולא שרה כלל ושמה הראשון שרה יכתבו שרה דמתקריא מרים וקלקלתו תקנתו. והא דכתבו החבורים מי שנשתנה שמו מחמת חולי שאע"פ שקורין אותו תמיד בשם הראשון מ"מ אותו שם השני לשינוי הוא עיקר וכותבין אותו קודם. הכוונה דלא נקרא כלל בשם השינוי אלא בשם הראשון א"כ ה"א אחר שנשתקע שם השני לא יכתבו אותו כלל קמ"ל דמ"מ אותו שם הב' לשינוי הוא עיקר וכותבין אותו בגט וכותבין אותו קודם. אם מפני שהוא עיקר אם מפני אחר דאין קורין בשם השני כלל יכתבו דמתקרי ואה"נ דאם אין קורין אותו בשם ראשון כלל אלא בשם שני לבד קלקלתו תקנתו ויכתבו שם הראשון קודם ועל שם השני יכתבו דמתקרי הגם דידעתי אני ידעתי דכ"ז הוא דוחק גדול ולחץ גדול ממנו ועדיין הדבר צ"ל תלמוד איך שיהיה אחר דאשכחנא למהריק"ו ז"ל דס"ל שאע"פ שאינו ניכר כלל בשם הראשון כותבין שם הראשון קודם ועל שם הב' כותבין דמתקרי א"כ ה"נ י"ל לדידיה בשם הב' דטפי עדיף משם הראשון דהגם דאינו ניכר שם הב' כלל מ"מ יכתבו שם הב' בראשונה ועל השם הא' דניכר לכל וקורין לו כן יכתבו דמתקרי עכ"ל. והגם שכ' בעצמו שזהו דוחק גדול היינו כשאין קורין בשם השני כלל וגם אינו חותם בו וחשוב שם הנשתקע. אבל בנד"ז שאין קורין פיאטרא אבל עכ"ז נכתב כן בכל השטרות כנ"ל אין זה דוחק כלל לכתוב פיאטרע דמתקרי טיאטרא וכ"כ עוד שם הס"ש בתשו' הנ"ל דק"ח ע"א וז"ל אשר ע"כ אי לא דמסתפינא הוה אמינא דסברי דלעולם שם הב' עיקר הגם דאין קורין לו כלל בשם הב' עכ"ז הוא עיקר וכותבין שם הב' קודם וע"ש הא' דמתקרי ל"ש אם לפעמים קורין בשם הב' ל"ש אין קורין כלל בשם הב' מ"מ כותבין אותו בראשונה דהוא עיקר וס"ל דליכא למיחש למידי אחר דשם הב' נכתב קודם הגם דלא מקרי כלל בשם זה אלא בשם הא' הא כתבינא דמתקרי ע"ש הראשון ומעתה ל"ק קושיי' הרב ז"ל דאפי' לטפל לא יכתבו אותו דהאיך יכתוב דמתקרי והוא אינו נקרא כן לאו קושיא היא דאדרבה מש"ה כתבינן אותו בראשונה ודמתקרי ע"ש הא' דנקרא תמיד עכ"ל. הרי ס"ל דאם כותבין דמתקרי על שם שאינו נקרא בו כלל מיחזי כשיקרא וכשכותבין אותו בתחלה שפיר דמי כיון שיש בו איזה מעלה יתירה על השם שנקרא בו תמיד ואע"פ שנראה זה אצלו לדוחק זהו דוקא בשם הנשתקע שבזה ודאי אין הלכה כדבריו וא"א לכותבו כן תחלה לשם העצם. אבל בנד"ז שאע"פ שאין קוראין כן עכ"ז לא נשתקע כלל וכלל שהרי נכתב הכל כן א"כ בזה יתרון מעלתו על שם טיאטרא לכן שפיר דמי להקדימו ועל שם הנק' בו בפ"כ יכתבו דמתקרי. דהיינו פיאטרא דמתקרי טיאטרא. ועי' שו"ת פמ"א ח"א סי' י"ח עד סי' כ"ב העלה לכתוב פרוסטיץ שם ישראל דמתקרי פראסטיוואייע שם שרוב א"י קורים כן ונכתב כן בערכאות שלהם י"ל דשאני התם דבשטרות של ישראל אין כותבין רק פרוסטיץ וא"כ שם ישראל עיקר וע"ש הא"י כותבין דמתקרי שהרי נק' כן בפי הא"י. אבל הכא הרי נכתב בשטרות של ישראל ג"כ פיאטרא כמו שנכתב בעש"ג א"כ בזה יתרון מעלתו ע"ש טיאטרא כנ"ל ועוד שא"א לכתוב דמתקרי פיאטרא מטעם שאין נקרא בו כלל כמ"ש בשם הס"ש וכ"כ בכנה"ג בהגהב"י אות קמ"ב וז"ל ואין לכתוב גט אחד בלשון דמתקרי כיון שאין נק' בשם הראשון כלל. מהרח"ש בתשו' סי' כ"ו עכ"ל. וע"ש בפמ"א סי' כ"א בתשו' הגאון המפורסם מוה' אברהם ברודא ז"ל אע"פ שפקפק ע"ד הפמ"א עכ"ז הסכים למעשה כן להבא כיון דסידר שם גט א' כן יכתבו כדרך זה תמיד. יעו"ש בתשובתו באריכות טעמו. א"כ גם בנ"ד כיון שנסדרו שם כמה גיטין כן אין לפקפק עוד כלל. כ"ש שנכתב כהוגן. והנה לפעמים מצינו דגם לר"ת כותבין דמתקרי על שם שנקרא רק בו לבד בפי כל כמו גבי שם דנערות כשקורין רק בו לבד ולא בשם העצם כלל כמו בשרה שערליין העלה הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז לכתוב שרה דמתקריא שערליין ע"ש גבי אמנם אם כ"ע קרו ליה חקין וכן כ"ע קרו לה שרולה כו' יכתבו שרה דמתקריא שרולה או שערליין. והשתא קשה דהא לפי' ר"ת אמרי' דפי' דמתקרי היינו שהמיעוט קורין כן דלכן יכתבו מרים דמתקריא שרה ולא שרה דמתקריא מרים משום דרק פורתא קורין לה שרה שייך ע"ז דמתקריא. א"כ איך הכא גבי שם דנערות שנק' רק בו לבד כמו באשה שאינה עולה לס"ת ונקראת בפ"כ רק שערליין כותבין שרה דמתקריא שערליין והרי היא נקראת כן בפ"כ. וא"כ מחזי כשיקרא. אעכצ"ל דגם לשטת ר"ת אין מוכרח פי' דמתקריא שהמיעוט לבד קורין כן. רק הכוונה שמוכרח שזהו שם טפל כיון שכותב תחלה מרים ואח"כ דמתקריא שם פלונית מוכרח שהראשון חשוב יותר והשני טפל לו. וענין טפל זה יש לפרשו בשני פנים או שרק המיעוט קורין לו כן כמו במרים ושרה שבגמ'. או שאף שהכל קורין לו כן רק שהוא שם טפל כמו גבי שרה שערליין אע"פ דכ"ע קורין לה רק שערליין רק שהוא שם דנערות. ע"כ כותבין עלי' דמתקריא. הרי מוכרח דלר"ת ג"כ יש לפרש לשון דמתקריא שנקרא כן בפ"כ בשם זה לבד רק שמ"מ הוא שם טפל מטעם אחר. ויותר מוכרח כן מדין נשתנה שמו מחמת חולי ונק' בפ"כ בשם הראשון כנז"ל סעי' א'. א"כ בנד"ז כשיכתבו פיאטרא דמתקרי טיאטרא יש לפרש ג"כ דמתקרי טיאטרא שכן נקראת העיר בפ"כ כמו שהוא האמת. ועכ"ז כתבו עליו דמתקרי ולא כתבו אותו לשם העצם מפני שי"ל שערך שם זה לגבי פיאטרא מאחר שכותבין כן בכל השטרות ובערכאות בו לבד א"כ בערך הכתיבה נק' שם פיאטרא עיקר ושם טיאטרא טפל. או אף אם אינו עיקר ההכרח להקדימו בכתב כיון שבכתיבה הוא עיקר כו'. וכ"ש לשטת הרמב"ן והרמ"ה העומדים בשטת בה"ג וכ"נ דעת הרי"ף והרמב"ם אין שום מקום חששא בזה אף בשמות האיש והאשה. וכ"ש וק"ו בשם דמקום עמידה. והיה ראוי לסמוך עליהם בשם דמקום עמידה אף את"ל דלר"ת אינו כן. וכמובן מתשו' הגאון המפורסם מוה' אברהם ברודא ז"ל שבתשו' פמ"א הנ"ל. אלא שא"צ לזה דבאמת לשטת ר"ת ג"כ כשר כן אף לכתחלה מכמה טעמים. הא' ע"פ שטת הריב"ש דר"ת מודה דבדיעבד כשר והוא עיקר. וכאן כדיעבד דמי כמש"ל בשם הבית מאיר סס"י קכ"ח. הב' דיש לחלק בין שמות האיש והאשה ובין שמות העיירות כמו שהוא מוכרח מפסק הש"ע סי' קכ"ח ס"ג דבשמות העיירות א"א לברר כ"כ מי הוא הטפל. הג' כי בשם זה י"ל דפיאטרא אינו שם טפל וכמו שהוא דעת התומת ישרים ומהרש"ל. ונוסף לזה עפמ"ש המכמ"א בשם תשו' ב"י. הד' משום דכאן א"א לכתוב טיאטרא דמתקרי פיאטרא משום שאין נקרא כלל פיאטרא רק שהוא שם הכתיבה וא"כ בכה"ג ההכרח לכתוב פיאטרא דמתקריא טיאטרא. וזכר לדבר מענין נשתנה שמו מחמת חולי. ומענין שרה דמתקריא שערליין.