ב

אך עכ"ז בנד"ז י"ל דלשטת ר"ת ג"כ נכון לכתוב פיאטרא דמתקריא טיאטרא. מכמה טעמים. הא' י"ל בהקדים מה שהקשה בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו עמ"ש בש"ע שם ואם יש לעיר שני שמות יכתוב מתא פלונית דמתקריא פלונית. שהרי בש"ע סי' קכ"ט ס"א גבי שם האיש והאשה כתב ואם יש לאחד מהן שני שמות כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו. והוא לשון הרמב"ם פ"ג מה"ג. והיינו כדעת בה"ג לכתוב וכל שם ולא דמתקריא פלונית כשטת ר"ת. וא"כ למה גבי שמות העיר הצריך בש"ע לכתוב דמתקריא כשטת ר"ת. הלא נהפוך הוא דשמות האיש והאשה חמירי טובא משמות העיר ואם גבי שם האיש והאשה סמכינן על וכל שום. כש"כ וק"ו בשמות העיר. וכן במכתב מאליהו שער ג' סי' ט' ד"ל סע"ב הניח דברי הש"ע סי' קכ"ח ס"ג בצ"ע מהאי טעמא. וע"ש בג"פ מה שתירץ ע"ז וז"ל אי נמי דסתמא דמלתא גבי עיר אין אנו יכולים לברר איזה שם עיקר לכך צריך לכתוב שני השמות בפירוש כו'. ולענ"ד לסייע לדבריו והוא דלכאורה צ"ל לדעת בה"ג דס"ל דכותבין בגט רק וכל שום כלשון המשנה ולא דמתקריא פלוני א"כ אמאי נזכר בגמ' בפרק השולח (דף ל"ה סע"א) דמתקרי איה מרי. הן אמת שי"ל שרק בהפסק דין כתבו כן אבל בהגט לא היה נכתב דמתקרי איה מרי רק אחא בר הדיא וכל שום שיש לו (שוב ראיתי בסה"ת סי' קכ"ו דמשם הוא ראיית ר"ת לכתוב דמתקרי כדאמר תלמודא אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי עכ"ל וכ"ה בתוספות (דף ל"ד ע"ב) אך שם אומר ג"כ כדאמרינן בגמרא שרה דמתקריא מרים. וזה נגד הגירסא בגמרא שלפנינו וע' תשו' בסוף ספר סדר אליהו סי' י"ד העתיק ג"כ כמ"ש בתוס') אמנם עכ"ז קשה דהנה בהה"מ פ"ג מה"ג סוף הלכה י"ג גבי ואנו שיש לנו ב' שמות מבואר בשם הרמב"ן דכותבין אנא פלוני דמתקרי פלוני וכמ"ש ג"כ הרמ"א סי' קכ"ט סעי' י"ד בהג"ה וכבר עמד ע"ז בספר מכמ"א שער ד' סי' ב' דל"ח ע"ד דכיון דהרמב"ן ס"ל כשטת בה"ג ולא כשטת ר"ת אלא דפי' וכל שום היינו שיכתוב ממש הלשון וכל שום ולא דמתקריא א"כ למה גבי ואנו שיש לנו ב' שמות הצריך לכתוב דמתקריא שזהו כשטת ר"ת ותירץ ע"ש. והנלע"ד לתרץ משום דבגמ' אמרינן מרים וכל שום שיש לה וה"נ גבי ואנו שיש לנו ב' שמות כיון דרובא דעלמא קרו לה בשם החניכא כמ"ש בחידושי הרשב"א בהדיא. לכן אין לכוללו בוכל שום אלא בדמתקריא כמ"ש רמ"א בהג"ה. ואפשר שיצא לו כן להרמב"ן מענין אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי שמפרש שאפשר אף בגט הי' כתוב כן כפירוש ר"ת. אלא דס"ל דהיינו מפני שהרוב היו קורין אותו איה מרי ע"כ אין לכוללו בוכל שום דוגמת ולא שרה וכל שום שיש לה. ולכתוב איה מרי וכל שום ג"כ אפשר אין לכתוב כן מפני ששמו העצם היה אחא ולכן הוכרחו לכתוב בהגט דמתקריא ולא כל שום. והתיקון לכתוב וכל שום זהו דוגמת רובא מרים ופורתא שרה. דאז א"צ לכתוב דמתקריא שרה. כ"א מרים וכל שום שיש לה. וזה כעין תירוץ של המכמ"א. אך לפ"ד בה"ג עצמו י"ל שגם זה אינו מוכרח דאם יכתוב שם העצם של ישראל עם וכל שום ע"ש שהלועזות קורין בו י"ל ג"כ סגי. ומ"ש דמתקרי איה מרי י"ל רק בהפסק דין כתוב כן:

ואגב נלמד מזה דלשטת הרמב"ן ע"פ בה"ג י"ל דפי' דמתקריא אינו כלל שהמיעוט קורין כן כ"א אדרבה י"ל שנק' בשם זה ביותר וכמש"ל סעיף א' וכיון שמצינו להרמב"ן ג"כ שלפעמים צריך לכתוב דמתקריא ולא וכל שום דהיינו כנ"ל שיש לו שם העצם ושם הטפל ונק' הכל בשם הטפל או שעכ"פ הרוב קורין לו כן אזי ס"ל דצריך לכתוב שם העצם דמתקריא פלוני. ע"כ גבי שמות עיירות ס"ל להרב"י בש"ע דא"א לברר כ"כ איזהו שם הטפל שיהי' די לכוללו בוכל שום. כי אולי השם שנקרא בו העיר ביותר הוא אינו שם העצם של העיר. ע"כ הצריך לכתוב דמתקריא. אף דעומד בשטת בה"ג והרמב"ן. וא"כ מאחר שמוכרח סברא זו דלהרב"י בש"ע סי' קכ"ח ס"ג בשם העיירות א"א כ"כ לברר איזהו שם הטפל שיוכלו לכוללו בוכל שום. ע"כ אף אנו נאמר דגם לשטת ר"ת ס"ל שאף בדמתקריא אין לכתוב שרה דמתקריא מרים. י"ל דשאני התם שידוע ששרה הוא שם הטפל. אבל גבי שמות העיר א"א לברר איזהו שם הטפל כמו בנד"ז אף שנקראת בפי כל טיאטרא. כיון שבכל השטרות הן של יהודים והן של א"י ובספרי הערכאות נכתב פיאטרא. א"כ מסתמא זהו שם העצם של העיר שהונח כן. לכן אין לומר דהוי שם הטפל לענין כתיבה. וע' מזה ביש"ש פרק השולח סי' ל"ב הביא בשם איזו מחברים דשם העיר כותבים ע"פ המיוסד בערכאות שלהם וע' מזה בטיב גיטין בלקוטי שמות עיירות ס"ק י"ט ובספר מכמ"א שער ג' סי' יו"ד הביא ב' דעות בזה. האחת היא הפך דעת היש"ש דהכל תלוי בקריאת ההמון כו'. ואח"כ הביא דעת בעל תומת ישרים סי' ק"ה דיש לכתוב השם כפי שהונח מבעל הלשון כו'. וא"כ לנד"ז שבכתב כותבים בשטרות ובערכאות פיאטרא. א"כ גם לר"ת אין לומר בפשיטות דהוי שם טפל בכתיבה. ולכן שפיר דמי לכתוב פיאטרא דמתקרי טיאטרא. והנה נד"ז ה"ל כשאילת התומת ישרים שם ועדיף מיניה. דהשאילה שם על גט שכתוב בו קארה איסאר והשם האמיתי הוא קארה חיצאר. דדעת הת"י לכתוב קארה חיצאר אף דכ"ע קרו לי' קארה איסאר. והמגיה בת"י שם ס"ל לכתוב קארה איסאר וע' מזה ג"כ בג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו דפ"ה סע"ב דיותר טוב הוא לכתוב קארה איסאר. משמע לכתוב קארה איסאר לבד. וע"ש ע"ג ולענין הלכה לכתוב מתא פ' שם ראשון דמתקריא שם שני א"כ י"ל דגם קארה חיצאר יש לכתוב כן. וכ"ש בנד"ז דשם פיאטרא הוא גם עכשיו נכתב בשטרות ובעש"ג. גם הנה במכמ"א שם שער הנ"ל סי' ט' נתחבט מה שכותבין בגט קושטאנדינה וכל שם שיש לה. והרי היום שם המורגל בפי אנשים ונשים וטף בין יהודים ובין א"י הוא אינשטאמבול. ואיך כוללו רק בוכל שום וע"ש מה שתירץ דיש לחלק בזה בין שמות העיר ובין שמות האיש ואשה. דגבי שמות העיירות יש לכתוב שמה הראשון תחלה. ונסתייע בזה מתשו' הב"י בדיני גיטין סי' א' ועיין מתשו' הב"י זו בג"פ סי' קכ"ח ס"ק כ"ו מן ד"ה אם נשתנה שם העיר עד סד"ה הרי למדנו חילוק נכון. ובנד"ז ג"כ אף שלא התחילו לכתוב גיטין כ"א אחר ששם העיר בפ"כ טיאטרא מ"מ כיון בשטרות יהודים כותבי' כן מאז ומקודם פיאטרא וכמו בעש"ג א"כ כשכותבין בגיטין פיאטרא דמתקרי טיאטרא אין שום חשש ועדיף טובא מקושטא' וכל שום:

קיצור מה שהקשה הג"פ על הש"ע סי' קכ"ח ס"ג במ"ש יכתוב מתא פלונית דמתקריא פלונית אמאי לא סגי בוכל שום. ותירץ דגבי שמות העיר א"א לברר כ"כ איזו שם יכתבו לעיקר ואיזו יוכלל בוכל שום. ע"כ צריך לכתוב דמתקרי ויש ראיה לדבריו ממה שהרמב"ן דס"ל כבה"ג אעפ"כ הצריך לכתוב לפעמים דמתקרי מטעם כזה. וכיון שכן שבשמות העיירות א"א לברר כ"כ איזו הוא שם הטפל. ע"כ כ"ש דלר"ת אינו פוסל כשכתב על ב' שמות העיר מתא פ' דמתקריא פלונית אף שלכאו' י"ל ששם הראשון הוא טפל. כיון שא"א לומר בודאי שהוא טפל כי יש ג"כ בהפך. עוי"ל משום שזהו שמה הראשון של העיר וגם שם שהונח מבעל הלשון ובשמות העיירות יש טעם יותר לתפוס לעיקר שמה הראשון: