א

סימן רמט

בשינוי שם העיר ששם העיר אריחאוו ונכתב אריחווא ע"ד שנכתב שם העיר אריחווא וחסר אות א' הנקודה אחר אות ח' ויתר א' בסוף תיבה. אפשר לקרות בקמץ ובלה"ק שרה רחל בקמץ בלי אל"ף אע"ג דאין למדין ללעז מלה"ק מ"מ בדיעבד אין זה שינוי וה"ל כמ"ש ג"פ סי' קכ"ח ססק"ג ד"פ סע"א אבל בשם עירו ועירה כו' אם נכתב בבלבול כו' הכלל העולה כו'. גם מהריב"ל ח"ג ס"ט כ' אבל חסרון האל"ף כו' אף שכ' שהיא תנועת הפתח י"ל כמ"כ על קמץ וע' ג"פ דע"ט ע"ד האל"ף אם השמיטה כו' (ועוד אפשר מה שאנו קורין קמץ נק' אצלם פתח) וע' ט"ג בש"א אות ו' סק"א דעל קמץ מחויב טפי א' מעל פתח. עוד כ' רבינו בתשו' דאמטשיסלאוו כשהגט נכתב וניתן באותו העיר לא מקפיד על חסרון האל"ף אף בתחלת התיבה ע"ש ובנ"ב מה"ת סי' קט"ז כ' וז"ל ולפעמים גם בלה"ק מלות קמוצים שבאים בחסרון האל"ף כו' ע"ש שצידד על ק' פראג שכותבין בגיטין פרגא כו' וע' שט"מ פ"ו דכתובות גבי ינחם כתיב יש פי' א' דכשלא נכתב נקודות יקרא בקמץ ולא בפתח אלא שדחה פי' זה מ"מ י"ל דין קמץ ופתח שוים. ע' מכמ"א ש"ג ס"ד אם כתב תנס במקום תונס ה"ל שינוי ולא כמי שאינו ובשינה במקום עמידה מסיק סס"י ז' להחמיר (עכשיו שאנו כותבין מקום עמידה במקום דירה) כדין שינה מקום עירו שבמשנה דתצא. אמנם שער ד' סס"י כ"ה ד"ה ואיך שיהי' כו' מובן דלמהרשד"ם כל שלא נודע שם אחר בלתי הנקודה הידוע אין זה נידון בתורת שינוי. וכן מובן דעת מהרח"ש שהביא בש"ג רס"י ד' דנידון כמי שאינו ר"ל כאילו לא כ' שם העיר כלל. וכן נ' דעת הג"פ סי' קכ"ח סס"ק ג'. ואפשר גם מהריב"ל יודה בזה ולא חילק בין נקודת א' לוי"ו אלא דבחסרון האל"ף לא קפדי וה"ל כאילו נכתב משא"כ בחסרון הוי"ו ה"ל כאילו אינו ובנדון שלו לא הוי סגי לו כשיהי' כאילו אינו כיון שהי' בשם האשה כו' וא"כ ל"פ מהרשד"ם ומהריב"ל דברשד"ם הי' בשם העיר וכשלא כ' שם העיר י"ל דכשר לכן לא הקפיד אף בחסרון יו"ד או וי"ו ולא כמכמ"א שע"ד סי' כ"ה שעשה מחלוקת ביניהם. אמנם כ"ז יתכן על ענין חסרון האל"ף וע' ג"פ שם בחסרון יו"ד דחירי"ק כ' להחמיר ומהר"י מיקל. אך גם הג"פ לא החליט להחמיר. לכן בקמ"ץ יש להקל וע"ש דאין ללמוד מלה"ק ללע"ז דלא כנ"ב הנ"ל והטעם פשוט דבלה"ק הנקודות משמשות במקום אותיות כדפרש"י בכתובות גבי ינחם כתי'. וע"פ ד' רש"י אלו יתורץ ענין ס"ר אותיות לתורה ואינם אלא ל"א ותי' רבינו דהנקודות שראוי להיות במקומן אותיות אהו"י ממלאות המספר. וק' א"כ יתרבו מאד. אעכצ"ל יש נקודות מוכרחות כו':

אך על יתרון האל"ף לסוף ה"ל שינוי. ולא חסרון. וביתור י"ל גרע מחסרון וי"ו או יו"ד דה"ל כאינו. אבל זהו שינוי. מיהו לכאורה מ"ש מחסר אות כמו קוסטאנדינה שכ' קוסטאנטין דאעפ"כ צידדו להכשיר. וצ"ל דשינוי מועט ה"ל כאינו נכתב העיר כלל בדליכא עיר אחרת. והרא"ם שהחמיר בליפונט תי' הג"פ דה"ל שינוי במקום דירה ור"ל דשם י"א דכשלא נכתב כלל ג"כ פסול. וגם שם הי' שינוי זה גם במקום עמידת הבעל והסופר. גם במכמ"א שע"ד סס"י כ"ה צידד כשהשינוי בסוף התיבה אף שהראנ"ח באיריניי החמיר בתוס' יו"ד בסוף י"ל התם כיון השינוי בשם האשה. ועוד דתוס' א' י"ל אינו שינוי גדול כ"כ כמ"ש גבי ווינא אולמא כו' אלא דהתם בל' אשכנז:

גבי שינה שמו דפ"ח דכ' חה"ר וב"י סקכ"ט בשם שא"פ דהוי פסולא דרבנן דאל"כ מאי קמ"ל אמאי לא פי' השינוי גמור רק אות א' מהשם כמו יוחנן יחנן יוסי יסי ולומר דהוי דרבנן או דאורייתא ע"כ י"ל כל שמובן שזהו השם רק שיש בו חיסור או יתיר אינו נידון כשינה שמו רק כלא נכתב שמו. וזה כמ"ש העיטור הובא בש"ע סי' קכ"ו ס"כ. מיהו ז"א להעיטור במכירין הסגנון ה"ל כנכתב. וצ"ע מתשו' להרמב"ן שהביא הב"י סי' קכ"ה אששרלא שהי' הרי"ש נק' כמו וי"ו ואפשר שם אינו נק' סגנון הדבר וי"ל דשם אחר הוא. משא"כ הכא. עוי"ל אפי' במכירין הסגנון פסל העיטור בשמות הבעלים ובתשו' להרמב"ן הי' בהשם. וכוונתו די"ל מ"מ לגבי חומר שמו ושמה ה"ל כלא נכתב. אמנם בשם העיר דעמידה כשמכירין הסגנון אין לפוסלו בשביל אות א' כיון לרמ"א אפי' שינה כשר: