ב

והנה הפיסול שבשינוי השם אף באופן שהוא רק פסול דרבנן חמור טובא משאר פסולי דרבנן שבעניני הגט כמובן מדברי התוס' פרק הזורק (דף פ' ע"א) בד"ה שינה שמו. דס"ל דמיירי בפסולא דרבנן. ואעפ"כ תצא מזה ומזה והולד ממזר וע"ש בתוי"ט מזה דהרמב"ם אינו מפרש המשנה בפסולא דרבנן מ"מ הרשב"א מפרש כהתוספות וכן דעת הטור סי' קכ"ט וע"ש בב"י בד"ה ואם לא עשה כן פסול ואם נשאת בו הולד ממזר כו' שכן ג"כ דעת הרא"ש והר"ן ושכ"נ דעת רש"י וסמ"ג וע"ש בב"ש סק"ח. משא"כ בשאר פסולי דרבנן משנה שלימה שנינו בפרק המגרש (דף פ"ו) שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר. וגם קיי"ל שם דלא תצא וע"ש בהרא"ש ובטוש"ע סי' ק"ן ולפ"ז בכתב שם הנשתקע לפ"ד הג"פ דעכ"פ פסול הוא מדרבנן י"ל דדינו שתצא וכל הי"ג דרכים בה כמו שאר פסולי דרבנן שבשינוי שמו ושמה. וכהך אינה מגורשת שבפרק השולח (דף ל"ד ע"ב). דנהי דהוי פסולא דרבנן מ"מ תצא מזה ומזה כו' וכמ"ש ג"כ בספר מכתב מאליהו שער הרביעי רס"י ג' וכך אפ"ל בדין כתב גם שם הנשתקע וזהו מ"ש הב"י דאינה מגורשת ולא מדאורייתא אלא מדרבנן רק דהוי כהך פסול שבשינוי השם מדרבנן דנקרא אינה מגורשת משום דתצא מזה ומזה כו'. אך הג"פ סס"ק צ"ו הנז' לעיל כתב דאפילו בנשתקע השם לגמרי וכתב שם שנקרא בו עם שם הנשתקע אם נשאת לא תצא. ואפ"ל דלשיטתיה אזיל דכתב בסי' קכ"ט ס"ק כ"א בד"ה הנה כתבתי מעט מהרבה. דגם בכותב מקום הכתיבה לבד או מקום הנתינה לבד אע"ג שאומר בברייתא אינה מגורשת עכ"ז אם נשאת לא תצא משום שסומך על דעת הרמב"ם דמפרש הך שינה שמו ושמה שבפרק הזורק דתצא מזה ומזה מיירי בפסולא דאורייתא ולכן בפסולא דרבנן אף שהוא בשמו ושמה אם נשאת לא תצא. ודבריו אלה צ"ע אם יש לסמוך עליו נגד התוספות והרא"ש והרשב"א והר"ן וסיעתם כנ"ל. בשגם שגדולי הפוסקים ס"ל דגם בשאר פסולי דרבנן אם נשאת תצא כמ"ש הרא"ש והר"ן בהמגרש על המשנה שלשה גיטין פסולין (דפ"ו) דהרי"ף ס"ל דבכל גיטין הפסולין מדרבנן לבד השלשה תצא והולד ספק ממזר. והרמב"ן נחלק עליו שהולד כשר אבל בענין שתצא משמע שלא נחלק עליו וע"ש בהרשב"א ד"ה והאיכא גט קרח והריטב"א שם פסק בפי' דאם נשאת תצא כשאין לה בנים. ע"ש בד"ה הניחא למ"ד הכא לא תצא. וא"כ גבי פסולא דרבנן שבשינה שמו ושמה שנוסף ע"ז דעת התוספות וסה"ת וסיעתם דס"ל דתצא וכל הי"ג דרכים בה א"א לסמוך על הג"פ לומר דלא תצא. ועכ"ז בכתב גם שם הנשתקע אפשר שיש לסמוך עליו כיון שיש מכשירים בזה לגמרי אף לכתחלה במקום עיגון וצ"ע. ועכ"פ בנד"ז דעדיין לא נשאת פשיטא שלא תנשא דאפילו לפ"ד היותר מקיל והוא הס"ש לא הכשיר רק במקום עיגון וכאן אין שום מקום עיגון שהרי המגרש שלח לה גט שני שכתוב בו נחמה לבד רק שהיא אינה רוצה לקבלו וגם אם אין הגט ההוא קיים ודאי ישלח לה גט אחר שיהיה כתוב בו נחמה לבד וא"כ גם לדעת הס"ש לא תנשא וכ"ש לדעת הג"פ וכ"ש לדעת המחמירים בשינוי דשמו ושמה אף בפסולי דרבנן ע"כ ודאי צריכה גט שני שיהיה נכתב בו נחמה לבד. וחלילה לה להנשא על סמך גט זה ותקבל גט שני תומ"י כן נלע"ד פשוט:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.