א

סימן רמח

הנה בענין אם כתב שמו שנקרא בו וגם שם הנשתקע כמו בנד"ז ששמה נחמה וכתב נחמה דמתקריא נחמה גיטל. ואף שגיטל הוא שמה הראשון. מ"מ כיון שאחר שנשתנה שמה ע"י חולי בהיותה י"ח שנה נשתקע לגמרי עכשיו שם גיטל ממנה:

יש בזה ג' דיעות. האחד דאינה מגורשת כמ"ש הב"י בשם הקונדריסים בב"י סי' קכ"ט אחר ד"ה כתוב בתשובת מהר"י וויילא. ומשמע בג"פ סי' קכ"ט סעיף י"ח ס"ק צ"ו דלדברי הב"י דאינה מגורשת י"ל שהגט בטל מדאורייתא. אך הוא ז"ל חלק ע"ז וס"ל דלהקונדריסים הגט פסול מדרבנן. ולא ידעתי מי הכריחו להג"פ לפרש לשון אינה מגורשת דהגט בטל מן התורה הלא מצינו לשון אינה מגורשת בגמ' (דף ל"ד ע"ב) גבי עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו דודאי אם גירש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה בלא שם דגליל הפיסול רק מדרבנן כמ"ש הב"י סי' קכ"ט בד"ה ואם לא עשה כן פסול. ואעפ"כ אמרו אינה מגורשת והיינו מדרבנן א"כ י"ל כמו כן בכתב גם שם הנשתקע הדין כן וכן הלבוש שתפס כדברי הב"י מ"מ כ' ג"כ ססע"י י"ח שהגט פסול. משמע מדרבנן. אך עכ"ז דבריו צ"ע קצת שכתב וז"ל ואם כתב גם שמחה פסול שכיון שנשתקע ממנה הרי הוא שם אחר לגבי דידה שאינה ניכרת בו עכ"ל. ואם נידון שם הנשתקע כשם אחר ממש וכ"מ קצת בב"י בשם תשו' אשכנזית דהשם שנשתקע ה"ל בטל ממנו זה השם. בב"י ד"ה וכתב עוד שם כמדומה לי שנהגו באושטרייך. וא"כ אם נאמר דה"ל כאילו כתוב שמו עם שם אחר שלא נקרא בו כמו מי ששמו אברהם וכתב בגט אנא אברהם דמתקריא יצחק וכיון שהוא לא נק' יצחק מעולם אפ"ל דהגט פסול מדאורייתא. וא"כ אם שם הנשתקע לגמרי ה"ל כשם אחר שלא נקרא בו מעולם אמאי חלקו על סברת הב"י דאינה מגורשת מדאורייתא. ומ"מ כיון שהג"פ הביא ג"כ סברת מהרי"ק ומהר"מ מינץ והספר שמות דס"ל שבמקום עיגון יש להכשיר לגמרי כשכתב גם שם הנשתקע ע"כ צ"ל דלא דמי שם הנשתקע לשם אחר לגמרי שלא היה שמו מעולם. וגם בלבוש סי' קכ"ט ססע"י וי"ו מכשיר בשמו הראשון אע"פ שנשתקע. ובפרט בנד"ז שגיטל זהו שמה הראשון שנקראת בו שמונה עשר שנה. וגם עכשיו ודאי מיודעיה יודעים ממנו והרי הבעל יודע ממנו ולכן ציוה לכותבו ע"כ אי אפשר לדמותו לשם שלא נקראת בו מעולם. ולכן יש לתפוס סברת הג"פ דבודאי מדאורייתא אין הגט בטל ומ"מ מדרבנן הוא פסול ואין לסמוך על הס"ש דמכשירו במקום עיגון וגם זכר לדבר מהא דבמשנה וי"ו פרק זיין דכלאים והירושלמי שם והובא להלכה בש"ע יו"ד ה' כלאים בסי' רצ"ו סעיף וי"ו דנשתקע שם הבעלים מהשדה גורם איסור דבר תורה לענין כלאים בכרם שלא יהיה כדין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו משמע דהא שנשתקע שמו מילתא היא מדאורייתא. לכן י"ל שאין להכשיר לגמרי בכתב גם שם הנשתקע אף במקום עיגון. אף שיש לחלק דהכא הרי כתב שמו ג"כ משא"כ שם במשנה דשביעית דומה לכתב שם הנשתקע לבד. מ"מ יש לשמוע משם חומרא בכתב שם הנשתקע אע"פ שכתב שמו שנקרא בו עתה ג"כ. ע"כ האשה ודאי כדי שתוכל להנשא לעלמא צריכה גט שני שיוכתב בו רק נחמה לבד ולא יזכר כלל שם גיטל. לחוש לדברי הג"פ עכ"פ דס"ל שהוא פסול מדרבנן: