א

הנה בנד"ז יש ב' חששות האחד שלא נכתב שם שלום שהוא שמו ממילתו לדברי אמו. השני אף אם לא נחוש לזה נחוש מכתיבת שם ישראל שהוא ג"כ כתיבת שם הנשתקע שהרי בעירו שארקושצינא אין ידוע משם ישראל כלל ג"כ כמו שאין ידוע משם שלום. גם בהלובאקי לא ידוע משם ישראל רק לשני אנשים לבד. ובכל העיר אינו נקרא וגם אינו ידוע רק בשם אברהם. א"כ י"ל דחשוב שם הנשתקע. ובכתב בגט שם הנשתקע כ' הב"י סי' קכ"ט אחר ד"ה כתוב בתשו' מהר"י וויילא. מי שנקרא בעת לידתו חיים ואח"כ קורין אותו ביבנט כו' ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין כותבין אלא ביבנט לחוד ואם כ' ג"כ שם חיים משמע מתוך הקונדרסים גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה לחנה דאינה מגורשת עכ"ל. ודברי הקונדריסים הם דברי הרשב"א כמ"ש בספר שמות בש"נ אות שין בהתשו' דשם נידון שם הנשתקע. והנה לשון אינה מגורשת יש להסתפק בו אם הוא מדאורייתא לדעת הרב"י כאשר כן נראה שהבין דבריו הג"פ ס"ק צ"ו רק שחלק ע"ז וכדלקמן. ולפ"ז לדעת הרב"י צ"ל הטעם דהיינו משום דכיון דנשתקע זה השם ממנו חשוב כאילו אינו עוד שמו כלל וה"ל כמו הדין שבש"ע סי' קכ"ט ס"ג שינה שמו כו' אעפ"י שכתב כל שם שיש לו כו' ואינו גט. ומסתמא ה"ה אף שכתב ג"כ בפירוש גם שמו האמיתי כיון שכתב ג"כ שם אחר שאינו שמו י"ל אינו גט דלא עדיף מאם כתב על המגרש שהוא כהן ואינו כהן דס"ל להרבה פוסקים שאינו גט כלל וע' בחמ"ח סי' י"ג סק"ז. וגם י"ל דלא עדיף משינה שם עירו שאע"פ שכתב שמו אינו גט. כמ"כ אם כ' עליו שם שאינו שמו כלל אע"פ שכתב ג"כ שמו י"ל שאינו גט דהכל טעם אחד שהספירת דברים של הגט מראים שאינו בעלה של זו. כיון שידוע שבעלה של זו אינו כהן ונכתב בגט הכהן. וכמ"כ אם נכתב עליו שם אחר וידוע שאין לו זה השם אע"פ שנכתב ג"כ שמו. מראה שאין זה בעלה של זו. דהנה הר"ן פרק המביא תניין דף ך' גבי הא בעינן שמו ושמה. וז"ל פי' משום דכתב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אא"כ כתב שמו ושמה כו' כדי שיהא נראה שהוא כורת בינו לבינה דבלאו הכי לא מיקרי כריתות כלל עכ"ל ולכן כששינה שמו ושמה הרי אין כאן ספירת דברים של כריתות. א"כ גם כשכתב שמו האמיתי אם הוסיף שנקרא ג"כ בשם אחר מבואר מהספירת דברים שאין זה המגרש. ואף שבטוש"ע סי' קכ"ט ס"ג לא נתבאר דאינו גט אלא גבי כשכתב שם אחר אע"פ שכתב וכל שום ר"ל שכלל שמו האמיתי בוכל שום אז מבואר דאינו גט מדאורייתא. אבל אם כ' שם אחר וגם פירש שמו גם כן בהדיא כמו מי ששמו יצחק וכ' אברהם דמתקרי יצחק אע"פ שבאמת אינו נקרא אברהם כלל לא נתבאר דאינו גט. והיה מקום לחלק בין כשכלל שמו האמיתי רק בוכל שום בין שכתב שמו האמיתי בפירוש. ומ"מ לפי הטעם הנ"ל נראה דגם זה אינו גט מדאורייתא וע"כ לא חילק בתשו' הריב"ש סי' מ"ג בין וכל שום ובין כשכתבו בפירוש רק לענין שם טפל. דכשכתב השמות בפירוש לא איכפת לן מה שהקדים שם הטפל אבל לענין אם כ' שם אחר לגמרי י"ל דאין חילוק כלל שאף שכתב שמו האמיתי בפירוש אם כ' ג"כ עוד שם אחר אינו גט כמו אם כלל שמו האמיתי רק בוכל שום. מיהו במכמ"א שע"ד סי' י"ג גבי כתב שם הנשתקע עם שמו האמיתי כ' וז"ל ודמי למי שהיה שמו אברהם וכתב אנא אברהם דמתקרי יצחק דכיון דמעולם לא נקרא יצחק הוה ליה גט פסול עכ"ל משמע קצת דאינו בטל מדאורייתא וס"ל דאינו בטל מדאורייתא אלא רק אם כלל שמו האמיתי בוכל שום כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ג. אבל אין נראה כן מדברי הפוסקים. שהרי מצינו בתשו' להרמב"ן סי' קמ"ח בשינוי מועט בהשם נקרא שינה שמו ושמה. ועיין ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' וכ"ש בשינוי כזה מן אברהם על אברהם דמתקרי יצחק ולא עדיף מנפאתה תפאתה דנקרא חספא בגמ' פרק התקבל. ומ"ש המכמ"א הו"ל גט פסול אינו בדקדוק כי רק בלשון הרמב"ם יש דקדוק בין פסול לבטל. ומצינו במגיד משנה פ"ג הי"ד כ' פסול לגמרי על גט שהוא בטל מדאורייתא יעו"ש בלח"מ. ובלשון המשנה והגמרא פשוט שגט בטל מדאורייתא נקרא פסול כמ"ש במשנה ר"פ ג' כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול. א"כ מ"ש המכמ"א ה"ל פסול י"ל כוונתו ג"כ מדאורייתא. וקצת ראי' לזה דהנה על המשנה פרק הזורק שינה שמו ושמה (דף פ' ע"א) כ' התוספות לא ששינה שמו ממש כו' וכוונתם בזה לומר דלא מיירי כאן בפסולא דאורייתא וכמ"ש גם כן בחידושי הרשב"א שם ד"ה ומודים. וציירו הפסולא דרבנן בשינה שמו כגון שהיה לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב לגרש אשתו שביהודה בשמו שבגליל. ולמה נדחקו להעמיד המשנה בשהכתיבה בגליל והנתינה ביהודה. יאמרו שהכתיו"נ במקום אחד ושמו יצחק והוא שינה ואמר ששמו ג"כ אברהם וכתב אברהם דמתקרי יצחק או יצחק דמתקרי אברהם וזהו רק פסולא דרבנן כיון שכתב ג"כ שמו האמיתי יצחק בפירוש. ומדלא ציירו כן ולא מצאו פסולא דרבנן בשינה שמו כו' אלא ביש לו שני שמות באמת כנ"ל מוכח מזה דבכותב שם אחר לגמרי אע"פ שכתב ג"כ שמו האמיתי אין זה פסולא דרבנן לבד כ"א פסולא דאורייתא:

קיצור אם כ' שמו האמיתי וכ' ג"כ שם אחר לגמרי י"ל הגט פסול מדאורייתא. אף שמהטוש"ע סי' קכ"ט ס"ג משמע דאינו בטל מדאורייתא אלא בשלא הזכיר שמו בפירוש רק שכתב שם אחר וכלל שמו האמיתי בוכל שום. מ"מ נראה דאין לחלק וראיה מהפוסקים גבי נפאתה תפאתה. ומתשו' להרמב"ן סי' קמ"ח וממ"ש התוספות והרשב"א פרק הזורק גבי שינה שמו ושמה. דלא מצאו פסולא דרבנן כ"א כשהיה לו באמת שם זה שכתב רק שהוא שם דגליל וכ' לגרש בו ביהודה: