א

סימן רמו

בנדון שנכתב שם האשה המתגרשת חיה חוואלי וחסר האלף אחר היו"ד היינו שצ"ל חיה חוואליא לדעת מעל' כמבואר בט"ג בש"נ אות ח' סק"ד גבי שם חוואלש עכ"ל. יש לצדד כאשר כתב בתשובת מהר"א ששון סי' ל' בענין וידה דמתקריא זוהי. והיה צ"ל זויי. כיון דכתביה על וידה יורה דהיינו זויי כו' ע"ש וכך י"ל כאן דשם חיה. יורה דמ"ש חוואלי היינו חוואליא. כיון דאין חוואלי שם הנמצא זולת חוואליא א"כ זהו טעם שאין לחוש כ"כ שיטעה הקורא ולכן אם גם חוואלא שייך לשם חיה יש לצדד ועמ"ש מזה בתשובה דגט שנכתב בילא דמתקריא בילייא. מיהו י"ל דלא דמי דשם וידה וזויי שניהם פירושן אחד עד"מ שפירוש שניהם ענין חיים. וע' תשובת מהרי"ט ח"ב חאה"ע סי' י"א שלפעמים מפילים אות אחד בתחלתו בכתיבה כמו אסטרפולה כותבין סטרפולה. ושם ביו"ד לסוף הוא בונמי במרדכי פרק השולח. ובמשנה וגמרא מצינו הרבה שמות ביו"ד לבד לסוף כמו רבי יוסי. רבי אמי. רבי אסי. רב אשי. רמי בר חמא. איסי בן יהודה. א"כ אם הברת קריאת שם חוואלי לסוף דומה לקריאה של אחד משמות הנ"ל י"ל שאין זה שינוי השם. מה גם אולי האשה חותמת כן חוואלי. ולכאורה יש לדמות זה למ"ש הג"פ סי' קכ"ח סק"ג ד"ה כתב בתשו' מהרח"ש שכתבו העומדת היום במתא קושטאנטין במקום קושטאנטינא. דמהרי"ט הכשיר. ומהרח"ש החמיר דהוי שינוי גדול. ואפ"ל שם חסרון האלף פועל שינוי גדול בההברה. אבל הכא אף בחסרון האלף יש לקרות חוואלי כמו אילו היה נכתב חוואליא או כמו חוואלא וכמו שאנו קורין על רב אשי שבגמרא ביוד ואנו קורין שם זה בסגול לסוף. וגם יש לומר להפך דגם מהרי"ט לא הכשיר רק בשהשינוי היה בשם העיר. אבל הכא שהוא בשמה ממש חמור טובא טפי. מיהו י"ל כיון שם אחד משמותיה דהיינו שם חיה נכתב בטוב. וא"כ אם לא היה כותב כלל שם חוואלי היה כשר במקום עיגון גמור [ע' מפתח] לכן אף את"ל דשם חוואלי נכתב בבלבול קצת י"ל דה"ל כאילו לא כתבו כלל. וכשר בשם חיה. ולומר דגרע מלא נכתב כי מורה על שינוי השם י"ל שאין לומר כן כי מפני חסרון אות הא' באחרונה לא יאמרו כלל שזהו שם אחר. וגם מי הגיד לנו שבבירור צ"ל א' אחר היוד. שמא באמת סגי ג"כ כמו שנכתב חוואלי. ועיין בג"פ שם סס"ק הנ"ל ד"ה וראיתי בתשו' הריב"ל אי מקרי הכי ומקרי הכי הגט פסול משום דה"ל כאילו לא נכתב כו' ובנ"ד דנכתב שם חיה בטוב לא שייך למימר הכי. וגם יותר יובן דחוואלי זהו השם חוואלא הידוע. וע' במכמ"א שע"ד סס"י כ"ה כ' ג"כ וז"ל איברא דמה שהחמיר מהרח"ש שם בשכתב קושטאנטין במקום קושטאנטינא נראה דיש להקל בשעת הדחק דאפילו מהריב"ל היותר מחמיר יודה בזה להקל דמה שהחמיר הוא ז"ל בחסרון או בשינוי הוי דוקא בתחלה או באמצע שאז משתנה השם לגמרי. אבל בסופו כיון שניכר מהו השם וליכא שם אחר בעולם שנאמר עליו כי הוא זה מחמת החסרון או השינוי שבסופו מודה הרב ז"ל שאינו נפסל בכך אלא אמרינן שהוא כינוי לשם הידוע כמבואר בדברי הרב עצמו באותו תשובה דח"א דף ס' ומתשו' מהרא"י דגרשון וגרשום כנ"ל עכ"ל המכמ"א. וא"כ בנד"ז דחסר אות אלף בסופו. לדבריו יש להקל בשעת הדחק. ואף שכ' כן על שם העיר וכאן הוא בשם המתגרשת מ"מ ע"ז יש כאן מעלה שנכתב שם חיה בטוב. ובנ"ד אינו שעת הדחק כ"א עיגון גמור לגמרי שאם לא נכשיר גט זה תשב עגונה עולמית כמו שבא בהשאלה ומ"מ ימחול להודיע איך נקרא אצליכם השם חוואלא. אם לבסוף הוא בחיריק או בצירי או בסגול. כי אם הוא בחיריק או בצירי ע"ז ודאי משמש היוד שבסוף אך אם הוא בסגול ע"ז אינו משמש היוד והוי שינוי ומ"מ יש לעיין דהא ר' אמי ר' אסי רב אשי אנו קורין ג"כ בסגול אף שהיוד לסוף. אלא שיש לדחות די"ל מה שאנו קוראין שמות אלו שביוד לסוף בסגול שבוש הוא ובגט צ"ל נכתב בלי שבוש. גם יש לידע אם השם חיה נקראת בו ג"כ בפי כל או לא. ואיך חותמת. ולכאורה יש לצדד להקל במקום עיגון גמור אם יסכימו ע"ז המורים הסמוכים למחניכם וגם אולי בקיאים בשם חוואלא איך כותבים ובעירנו לא נמצא שם זה. ונלע"ד שיסדר לה הגט כד"ת. ולא יתן לה היתר עד שיצא הדבר לאור אי"ה. וגם לא יקרענו כלל מטעם אשר אתי ויהיה שמור אצל מעל' היינו שלאחר שתקבל הגט תתננו בתורת פקדון למעל':

ועיין בס"ש בש"נ אות קוף דף צ"ט ע"ב בשם אשה קושי דהלבוש כ' ביוד לסוף והדמש"א כ' בא' לסוף קושא. וע' מזה ג"כ בב"ש בש"נ אוף קוף. ובש"א סוף אות יוד כ' יקותיאל המכונה קוסקי אם דוחקים הקוף בחיריק ואם לא דוחקים בחירק כותבים באלף קוסקא וע"ש בט"ג ס"ק ל"ד דכשחותם ביוד כותבין כן אף במקום שאין דוחקין הקוף בחירק א"כ מזה י"ל שאין זה שינוי גמור אם כתבו ביוד. כמ"כ י"ל לענין שם חוואליא אם כ' חוואלי אין זה שינוי גמור כיון דליכא שם אחר שיהיה נקרא בחירק דוקא אלא הכל שם אחד. גם יש להסתייע קצת להקל ממ"ש רמ"א בש"ע סוף הסימן קכ"ט מ"מ בדיעבד אם שינה באחד מאלו הדברים כשר עכ"ל. וע"ז הגיה אאזמו"ר הגאון ז"ל בב"ש שלו וז"ל שהם דקדוקי הכינויים אבל שם העצם צ"ל נכתב כפי לשון המדינה אפילו לעכב עכ"ל. וא"כ בנד"ז שנכתב חיה י"ל זהו שם העצם לכן בשם חוואליא שהוא הכינוי אף אם כ' חוואלי כשר. דומיא דפייווש שכתבו ווייבש דמכשיר רמ"א כיון שכתב שם העצם בטוב דהיינו אור שרגא. וצ"ע בב"ש בש"א סוף אות וא"ו. גם אולי יש להסתייע ממ"ש הרמ"א גבי חזקיהו דס"ל אפילו ודאי שמו חזקיהו ולא נקרא כלל חזקיה בשום פעם אפ"ה אם כ' שמו בגט חזקיה כשר. וכן ממ"ש הב"ש בש"נ אות ב' באשה שנקרא מעריסה שארקה דאם כ' שרה הגט כשר (ע' מזה בגט דיודא שכ' יהודה. והיינו כיון שידוע שהכל שם אחד וה"נ י"ל כן גבי חוואלא שכ' חוואלי כיון שאין שם אחר חוואלי. והגם דלא דמי לגמרי מ"מ כיון שכ' ג"כ חיה יש לצדד. והנה י"ל דחוואלי דומה לשם חלאוונא המוזכר בב"ש בש"א סוף אות חית ובט"ג שם שהוא שם איש ואם כ' על חלאוונא חלאווני י"ל ג"כ אין פסול כשכתב שם העצם בטוב דהיינו לפידות. כיון שאין שם אחר שקורין חלאווני בחיריק. ע' תשו' מהרמ"פ סי' י"א בענין נהר פו שכ' פואה כ' שא"צ אלף לסוף התיבה כ"א בשמות שהם דגש כמו יוטא בילא. אבל בנ"ד לכתוב אלף אחר וי"ו נקודה בחולם אינו מן הצורך כ"כ בשם מהרי"ל. וא"כ גבי חוואלי אפשר אין קורין הלמד בחוזק שיהא צריך אלף אחר הלמד. ומ"מ י"ל חוואלא הוה כמו בילא. ויש להעיר מהש"ס פרק ג"פ (דף קס"ו ע"ב) ת"ר ילמד תחתון מעליון באות אחת פרשב"ם שחסר מן התחתון אות אחת כגון חנן מחנני ענן מענני כו' הרי תלינן שאות אחת חסר הסופר:

ונידון שנכתב בשם אבי המתגרשת זלמן והוא נקרא בפי כל אברהם זלמן רק אשתו ואמו אומרים שמיעוטא דמיעוטא היה נקרא זלמן. י"ל דשם טפל מיהו הוי. אף שמיעוטא דמיעוטא י"ל אין להחשיבו אף לשם טפל מ"מ י"ל שאני הכא דגם בקריאה שבפי כל אברהם זלמן נזכר ג"כ שם זלמן רק שם הוא חצי השם. לכן מהני אף המיעוטא דמיעוטא שנקרא זלמן לבד להחשיבו שם הטפל ולומר דהוא כקיצור השם. [ע' מפתח]. והנה בדין כתב שם הטפל לבד בשם המגרש ולא כתב שם העיקר פסק הרמ"א בש"ע ססע"י א' בהג"ה דכשר. ואף שהב"ש שם סק"ג חלק על הרמ"א וכן הביא בתשו' אאזמו"ר הגאון ז"ל סי' ל"ח בשם הט"ז שכתב דהג"ה זו היא לאו דסמכא כלל יעו"ש. מ"מ בספר מכתב מאליהו על דיני גיטין שער ד' הביא פוסקים רבים מגדולי הראשונים דס"ל כפסק הרמ"א רק קצת גדולי הפוסקים דס"ל כפסק הט"ז והב"ש יעו"ש. וזהו בשם המגרש אבל בשם אבי המתגרשת ראוי לסמוך על המקילים וכפסק הרמ"א. אך עוי"ל בזה טעם גדול להקל באבי המתגרשת אף לפ"ד הפוסלים בכתב שם הטפל בהמגרש. והוא בהקדים מ"ש בש"ע סי' קכ"ו סעיף ל"א נהגו לכתוב וכל שום דאית לי ולאבהתי. ובג"פ שם ס"ק פ"ב העלה דס"ל להב"י בש"ע דכתיבת וכל שום בשם האבות אינו אלא מנהג בעלמא ואין לחוש ולהקפיד אם לא נכתב ור"ל דתקנת ר"ג לכתוב וכל שום לא היה כ"א על שמו ושמה ולא על שם האבות ע"ש. וע' במכמ"א שע"ד סי' כ"ט ותמיה איך לא הביא לשון הש"ע סי' קכ"ו סל"א הנ"ל. והנה אנו במקום וכל שום אנו מפרשים כל השמות כדעת ר"ת פרק השולח (דף ל"ד ע"ב). והנה כמה פוסקים ומכללן ריא"ז בשה"ג ס"ל דאפילו כששני השמות של המגרש והמתגרשת הם במקום אחד שבו הכתיבה ונתינה צריכים לפרש כל השמות או לכתוב אחד מהן עם וכל שום ולכן יש פוסקים ס"ל לפסול אף בכתב שם העיקר בלא וכל שום כהובא בג"פ סי' קכ"ט סעיף א' סס"ק ח'. ולכן בכתב שם הטפל לבד פוסלים יותר וזהו דעת הפוסקים של הט"ז וב"ש. משא"כ בשם אבי המגרש והמתגרשת דלא היה התקנה לכתוב וכל שום א"כ גם בשם הטפל לבד יש לצדד ולהקל. כי מה שהחמירו בכתב שם הטפל לבד זהו ג"כ מצד צירוף טעם הנ"ל דצריך לכתוב כל השמות. דהא קודם תקנת ר"ג היה כשר אף בכתב שם מקום כתיבה לבד אף שבמקום נתינה נקרא בשם אחר וא"כ הרי שם זה נחשב ודאי טפל במקום נתינה אעפ"כ היה כשר. אלא דלאחר תקנת ר"ג פסלו זה אף דיעבד ונק' אינה מגורשת וה"ל כדין משנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין כמ"ש בב"י בד"ה ואם לא כתב כן פסול. אבל בשם אבי המגרש והמתגרשת למ"ד דלא תיקן ר"ג לכתוב וכל שום נשאר הענין על הדין דאפילו כתב שם הטפל מגורשת כמו קודם תקנת ר"ג שהיה כשר אף בשם דמקום כתיבה לבד. וע' בש"ע ח"מ סי' מ"ט ס"א דבשאר שטרות אם כתב שם הטפל לבד כשר ובב"י שם בשם בעה"ת משום דלא התקין ר"ג בשטרות. והנה לדעת הרמ"א בש"ע סעיף וי"ו בהג"ה שם דמקום כתיבה לבד כשהנתינה במקום אחר גרע משם הטפל ע"ש ובש"ע סעיף ב' אבל אם כו' אך בחידושי הר"ן משמע לא כן ובב"י סד"ה ואם לא כתב כן הנ"ל משמע דשם מ"כ לבד גרע משם הטפל ע"ש במ"ש דאפילו במגרש במקום הכתיבה וכתב שם הטפל פסול ור"ל דכש"כ אם כתב שם דמ"כ לבד. וכיון דהוכחנו שקודם תקנת ר"ג היה כשר אף בכותב שם דמקום כתיבה לבד לכן כש"כ כשכתב שם טפל לבד ומאחר דהש"ע סי' קכ"ו סעיף ל"א ס"ל דבשם אביו ואביה לא תיקן ר"ג א"כ יש להכשיר בהם כשכתב שם הטפל לבד במקום עיגון גדול עכ"פ כנדון דהשאלה [ע' מפתח]. אך עדיין איני אומר דעתי בזה למעשה כלל. וימחול להתיישב בזה עם שאר המורים. ואם יסכימו ג"כ שכתיבת חוואלי הוא שינוי קטן ביותר כי בעירנו לא נמצא שם זה. ואם שם חיה הוא עיקר השם ונקראת בו. וגם ששם זלמן נקרא שם הטפל עכ"פ כאשר כתבתי. ואם יסכימו לצדד להקל בעיגון גמור כזה. אפשר אצטרף עמהם ג"כ: