יא

ואין לי לצדד רק עפמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ז אם כתב פלוני החכם או הרב כו' ובג"פ ס"ק ל"א אף שהוא ע"ה ואין בו לחלוחית של תורה כו' והטעם דהכל הולך אחר המנהג ע"ש. א"כ כמ"כ י"ל כיון דנהגו הסופרים הכותבים כתובות ושטרות בקהלתם לכתוב הכל על ציפא צפורה אין זה שינוי אף לזו שלא נקראת צפורה מעריסה. וע' במהר"א ב"ש סי' הנ"ל בפי' תשובת ריצב"א גבי באורייש בורייש התיר משום מנהג כו' אפס אין כ"ז ראיה דבש"ע כתב כיון שהזכיר שמו בפי' ור"ל שאין השינוי בשמו כלל כ"א ביחוסו משא"כ לנד"ז שהשינוי בשמה ממש יש לחלק טובא כמש"ל בשם העיטור שבב"י סי' קכ"ו. אמנם בשו"ת מוהריב"ל ח"א כלל ד' סי' כ"ג צידד להקל מצד המנהג לומר דלא הוה שינוי שם אביו. ומ"מ י"ל דליכא מנהג בכה"ג רק באינו ידוע איך שמה מעריסה אז נהגו לכתוב בכתובה צפורה אבל בכה"ג שידוע שלא נקרא' מעריסה צפורה י"ל דליכא מנהג בזה ולכן למעשה לא הקלתי בדין זה כלל שנשאלתי עליו:

והנה ע"פ ענין הטעם דהכל הולך אחר המנהג מזה י"ל ג"כ הטעם דשארקה שכתב שרה הגט כשר אף שלא נקרא' מעריסתה שרה רק שארקה אך כיון שהמנהג דכל שארקה היינו שרה. א"כ כל הרואה בגט שרה סובל ג"כ זו ששמה שארקה ואין כאן שום שינוי עכ"פ. וזהו ג"כ הטעם שאין כותבין השם דנערות משום שכשנכתב שם העצם ה"ל כידוע שסובל ג"כ שם דנערות לכן אף שאין נכתב כמו שנקרא בפי כל בשם דנערות כשר כיון שידוע ששם הנכתב סובל ג"כ השם שנקרא בו:

ע"פ הנ"ל אפ"ל אשה ששם העריסה יוטא ונקרא בפ"כ איטא וכתב בגט יוטא יש להכשיר כיון ידוע לכל שאיטא שרשה יוטא וגם נקראת כן מעריסה ועמ"ש בתשובה א' בענין מי שיש לו ב' שמות הקדש וכינוים כמו שניאור זלמן דוב בער וכתב שניאור המכונה זלמן דוב המכונה בער יעו"ש: