י

אמנם צ"ע סברא זו דאם לא יהיה שום לעז מחמת השינוי עכ"ז יהיה בטל מדאורייתא מחמת זה. דקשה ע"ז ממה שדקדק מהריב"ל (בתשו' ח"א כלל ד' סי' כ"ד) מתוך פסקי מהרא"י סי' י"ד וז"ל הא קמן בהדיא כי אילו לא נמצא כתוב בתורה רק שם גרשום והיה נכתב בגט גרשון היינו אומרים כי היה שם גרשון כינוי לגרשום ואפילו שהאותיות של המ"ם נו"ן מאותיות ההרגש ויש שינוי הרבה במבטא בין נו"ן למ"ם ואפ"ה אילו לא נכתב שם גרשון בתורה היינו אומרים שהיה כינוי לשם גרשום עכ"ל. וצ"ל הטעם איך נדמייה לכינוי כיון שנק' רק גרשום במ"ם ולא גרשון. ועכצ"ל דהטעם דמשום דמ"מ ליכא שום לעז ע"ז לכן ה"ל ככינוי רק כיון שהם ב' שמות יש לעז גדול וה"ל שינוי ממש. וא"כ מוכח דהיכא דליכא שום לעז אין שום פסול מדאורייתא עכ"פ וגם מדרבנן יש להקל היכא דיש לתלות דדומה לכינוי. א"כ לפ"ז בנ"ד דציפא וצפורה ה"ל שם א' בכל העולם ונהי דצפורה לא שייך להיות כינוי לציפא (וגם את"ל דיקרה דהוו ב' שמות) מ"מ כיון דליכא שום לעז משמע דבכה"ג לא אמרינן דהוי מזוייף מתוכו מדאורייתא דא"כ בגרשון נמי נימא הכי אפילו לא היה שם בפ"ע כו' וגם כי מצאתי הגהות רבינו זקיני על ל' מהריב"ל הנ"ל אילו לא נמצא כו' הובא במהר"א בן ששון וז"ל ז"א להכשיר לגמרי אלא שלא היה בטל לגמרי וכל הדרכים האלו בה כו' ע"ש עכ"ל הזהב וכוונתו להשיג על מהריב"ל דליכא למידק מפסקי מהרא"י דכשגרשון לא היה שם בפ"ע היה מכשיר לגמרי רק דבכה"ג לא היה בטל מדאורייתא כו' וגם לא היה כל הדרכים האלו בה וכן מצאתי אחר זמן בס"ש גבי מתתיה דף נ"ג סע"א דצ"ל עכ"פ דהיכא דליכא לעז אע"ג שיש שינוי בסוף ממ"ם לנו"ן רק שיובן בקל שכוונו לאיש זה המגרש אינו פסול מדאורייתא. וא"כ קשיא מנפאתה ותפאתה דכתב בעצמו דהגט בטל מדאורייתא מדנקרא חספא והרי כיון דמשמע מפרש"י דתפאתא אינו שם אשה אחרת א"כ בכה"ג ליכא לעז כ"כ כנ"ל וא"כ אמאי ה"ל חספא כו'. וי"ל ע"ז ב' תירוצים הנזכר בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קי"ט או תירץ ג' דבעובדא דתה"ד היה נקרא בפי הבריות גרשון מש"ה הוי אמרינן דהוא כינוי וכמ"ש התו"ג סס"י קכ"ט. ולתירוץ זה א"כ בעלמא כל שיש שינוי השם שלא היה נקרא בו כלל ה"ל חספא אע"ג דליכע לעז כגון שהט"ס יובן בקל מ"מ מזויף מתוכו כנ"ל. אבל לפי ב' התירוצים הנ"ל דהג"פ יש לשמוע דכל שהשינוי מועט בענין דליכא לעז ויובן שהוא ט"ס ולא יחשבו באחרת כי אין שם אחרת כלל בשם שבגט בכה"ג אינו חספא ופעמים הוא כשר לגמרי. וע' תשובת מהרשד"ם חאה"ע סי' מ"ט גבי סול דאפילו תימא דהוה צד שינוי אינו אלא ט"ס כו' ואין שום אדם שיטעה בזה לחשוב שאין זו שם האשה המגורשת כו'. א"כ לפ"ז י"ל ג"כ בנד"ז אע"ג דבין ציפא לצפורה שינוי גדול במבטא מ"מ כיון דהכל שם א' אין שום לעז ואין שום אדם כו'. ואף שידע שזו לא נקראת צפורה יתלה בטעות משום דכותבים על ציפא צפורה וליכא פסולא דאורייתא וה"ל הדין כמו בשינוי מועט כו'. וע' עוד ג"פ רס"י קכ"ב סק"א דבענין נפאתה ותפאתה יש סברא ג"כ דה"ל רק פסולא דרבנן מיהו דוחק הוא קצת. וגם לכאורה העיקר כתירוץ הג' שכתבתי עפמ"ש הת"ג וכ"מ דעת רבינו ז"ל בהגהותיו הנ"ל וכתבתי מזה בתשובה אחת בענין יודא שנכתב בגט יהודה ע"ש: