ה

מיהו כ"ז הוא בידעינן ששמה מעריסה היה צפורה. רק עכשיו הוא שנעתק לשם ציפא. אבל אם גם מעריסה היה שמה רק ציפא א"כ י"ל דאפי' מהרא"י וסיעתו יודו דאפי' כתב צפורה המכונה ציפא ה"ל כמו שינה שמה כיון שלא נקראת מעולם צפורה וכש"כ כשכ' צפורה לחוד. וכן נמצא תשובת כת"י למהרא"י הובא בס"ש דף פ"ה וז"ל נקראת האשה מעריסתה שערליין למה יכתבו שרה פשיטא דהוה כמו שינה שמו ושמה וגם אין צריך בדבר דאפילו הי' שמה שרה היה כותב בשם שערליין דבכה"ג דשם והחניכא היו קרובים לשם היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין לכתחלה כדאיתא בתוספות פ' השולח עכ"ל. וכן חילק הג"פ ס"ק ס"ז לדעת מהרא"י. אך קשה ממ"ש הב"ש בשם הט"ז גבי שארקה דאפילו נקראת מעריסה כן שארקה וכתב בגט שרה דהגט כשר דאע"ג דשארקה קרוב לשרה טפי משערליין מ"מ מה בכך הא אם באנו לומר דשם שרה כיון שלא נקראת בו ה"ל שינה שמה וכמו שם דעלמא א"כ בשם דעלמא אף אם השינוי פחות מזה ה"ל גט חספא כמו נפאתה ותפאתה שבגמ'. אעכצ"ל דה"ל כאילו נקראת שרה. משום דשארקה ושרה הכל שם א' ממש. וצריך לומר דאזלינן בתר הנחת שם בישראל. דשארקה הוי שם דנערות לשרה. וא"כ לפ"ז צ"ל מדוע בנקרא שערליין מעריסה וכ' שרה הגט פסול נאמר ג"כ כשקרו לה שערליין כוונתם לשם שרה שהוא מקור השם דנערות דשערליין כמו שנתכוונו בשארקה לשרה. ולכאורה היה נראה דדיעות חלוקות הן ותליא בפלוגתא מי ששמו חזקיהו וכ' חזקיה דכתב בתה"ד ובב"ש בש"א א"ח וא"ת בש"ס היו נקראים בוי"ו אלא התלמוד מקצר א"כ הוי כחניכא כיון התלמוד מקצר ומכנה שם חזקיה בלא וי"ו למי ששמו חזקיהו בוי"ו. ופי' המכמ"א שע"ד סי' י"ג דכיון דחזקיה הוא קיצור השם של חזקיהו אע"פ שלא נקרא זה האיש בקיצור זה כיון שהוחזק זה הקיצור לעיצומו של שם ה"ל כאילו הוחזק בעיצומו של איש ואם גירש בו כשר עכ"ל (ולשון הג"פ ס"ק קכ"ג משום דדרך הבריות לקצר השם כו') ולפ"ז מוכח דאזלינן בתר הנחת השם בישראל לכן גם מי שעלייתו לתורה וחתימתו וקריאתו בפ"כ חזקיהו בוי"ו וגירש בלא וי"ו כשר. ומה שבב"ש בשם מהרי"ט מבואר שאילו ידענו בודאי שכך הוא נקרא בחתימתו ובעלייתו לס"ת ודאי אין לנו לשנות כו'. הוא משום שי"ל דבש"ס היו נקראים בלא וי"ו ואין ראיה דחזקיה הוא חניכא לחזקיהו כו' ע"ש. אבל אי הוה ברירא לן דחזקיה הוי חניכא כללית לשם חזקיהו אז אפי' לא הוחזקה כלל חניכא זו באיש זה וגירש בה כשר. דאין לדחות דמיירי דבפי הבריות היה נקרא חזקיה בלא וי"ו רק שאמיתית שמו לתורה וחתימה [חזקיהו]. דא"כ לא היה צריך כ"כ ראיה מהתלמוד שמקצר הרי הוחזקה חניכא זו ג"כ באיש זה כו' א"ו מיירי שנק' הכל בוי"ו ואפ"ה היה כשר מה"ט כיון שהתלמוד מקצר וה"ל כחניכא כו'. וא"ת א"כ בשאר חניכות נמי נימא הכי כמו מי ששמה שרה ונקראת כן בפי כל וכתב בגט שארקה או שערליין יהיה כשר כיון שהוחזק זה הכינוי לעיצומו של שם כו'. וצ"ל דלא אמרינן הכי אלא כשהקיצור ממש כמו השם רק שחסר מעט כמו חזקיה לחזקיהו וגם כשלא הוחזק רק כינוי א' לשם זה משא"כ בשרה שערליין כו' דיש לשרה כמה כינוים וגם אין הכינוי קרוב כ"כ לעצם השם. לכן אם לא הוחזק כינוי זה בעיצומו של איש לא מהני. וגם בכינוי שארקה שהכינוי קרוב מאד לעצם השם אפשר וקרוב דאם לא היתה נקראת כלל בכינוי זה וכתב בגט פסול מהאי טעמא דהא לא שייך לומר כיון שהוחזק זה הקיצור והכינוי לעיצומו של שם דהא יש כמה כינוים דקטנות פעמים נקרא השם בכינוי שארקה ופעמים שערליין או סערקא וכה"ג. משא"כ חזקיה הוא לבדו הוחזק קיצור לעיצומו של שם חזקיהו. והט"ז והב"ש שהקילו בשארקה שכתב בגט שרה אפי' נקראת כן מעריסה שארקה י"ל דלגבי עיקר השם ודאי י"ל כיון שהוחזק זה השם שרה לעיצומו של שארקה שהרי ממנו הוא נובע ה"ל כאילו הוחזק בעיצומו של איש שהרי לא שייך לומר שיש עוד שמות הקדש לשארקה זולת שרה. (וע"ד מ"ש במשנה פ"ז דנדרים הנודר מן הבית כו' (אסור בעלייה) שעלייה בכלל בית אבל אין בית בכלל עלייה והנודר מן העלייה מותר בבית). וא"כ מאחר דפשוט דכל מי שנקראת שארקה הכוונה שרה א"כ אף אם נזדמן שלאחת קראו מעריסה רק שארקה וכתב בגט שרה הוא כשר. ועי' בשו"ת דבר שמואל סי' ק' שכתב וז"ל שאין לערער על נתינת הגט שכתבו בו שם האשה יהודית אע"פ שהמון העם קורים יודיטה דאזלינן בתר עיקר השם ומקורו הכתוב בתורה אשר ממנו יצא ללועזות נשים והדיוטות ועמקי שפה וכבדי לשון לבטא אותו בשפתיים בקצת שינוי במבטא האותיות הן חסר הן יתיר הן חלוף כדרכן ברוב שמות המקרא. וכולם כוונתם לרמוז אל השם העיקרי המונח בראשונה כמובא בש"ע א"ע סי' קכ"ט ובהג"ה מהרמא"י שם סעי' ט"ו ול"א עכ"ל. הרי ביאר שכולם כוונתם לרמוז אל השם העיקרי המונח בראשונה ואף שי"ל דמיירי לשם שהונח בעריסה או במילה מ"מ עיקר כוונתו לשם העיקרי הכתוב בתורה. וא"כ י"ל ג"כ במי שנקראת מעריסה שארקה או יודתי' וכדומה כולם כוונתם לרמוז אל השם העיקרי היינו שרה או יהודית. אלא שלהיותן בלתי מדקדקים אמרו רק הכינוי שארקה או יודתי'. ובזה יש ליתן טעם לדעת הט"ז וב"ש דאם נקראת מעריסה שארקה וכתב שרה הגט כשר כנ"ל. ומהרא"י בתשו' שכתב בנקראת מעריסה שערליין וכתב שרה דה"ל כמו שינה שמה. אפשר שיחלוק ג"כ בשארקה ומטעם דלא סמכינן ע"ז לילך בתר כוונת הלב ואפשר יודה בזה וראיה מחזקיה כנ"ל. וגם בשערליין כתב דה"ל כמו שינה שמה כו' כמו בכף הדמיון כו'. ולפ"ז בנד"ז אם נקראת ציפא מעריסה אם כל מי שנקראת בפ"כ ציפא כותבין עליה צפורה יש מקום לומר דנתכוונו לשם צפורה כמו בשארקה שרה שכ' הב"ש דה"ה באלזגוטלין לגיטא. אלא שהט"ג חלק עליו באלזגוטלין לגיטא דלא דמי לשארקה ושרה. וכמ"כ י"ל בנד"ז בציפא לצפורה שמא אין לדמותו רק לערך שערליין גבי שרה דאם נקראת כן מעריסה וכ' שרה יש לחוש דה"ל כמו שינה שמה כו' ומ"מ י"ל דספק הוי וז"ש כמו כו':

(נת' דכ"ז אם מעריסה נקראת צפורה אבל אם גם מעריסה נקראת ציפא וכתב צפורה י"ל ה"ל כמו שינה שמה כמ"ש מהרא"י בתשובה גבי שערליין. אף שי"ל דכיון שהוחזק השם לקיצור זה כוונתם לרמוז אל השם העיקרי כמ"כ להיפך כיון שהוחזק זה הקיצור כו' אין לסמוך ע"ז ודי במה שהקילו כה"ג בשארקה שרה לא זולת):