ד

וגם בלשון אחר יש לצדד הקולא ולומר דהנה החששא שיש בכתב צפורה לחוד הוא ב' דברים. הא' משום דכ"ע קרו לה ציפא לחוד ונשכח שם צפורה א"כ כשכ' עליה שם צפורה י"ל פן הוה ליה שינה שמה וכמו שכ' הב"י בכתב שם הנשתקע אפילו עם שם דעכשיו ה"ל שינה שמה. ב' דעכ"פ לא כתב שמה דעכשיו וה"ל כלא כתב שמה כלל. והנה מצד החשש הראשון כיון שדעת הס"ש להקל בכ' שם הנשתקע כמ"ש בתשו' שבסוף ספרו. א"כ בנ"ד עכ"פ דבלא"ה י"ל דלא שייך כלל בשמות אלו ענין נשתקע כמ"ש הב"ש בש"נ אות ב' א"כ ודאי אין לחוש לשינה שמה. ואע"ג דמי ששמו כאן יוסף ובמקום אחר יוחנן וכ' שם אחד חשוב שינוי שמו מדרבנן כדפרש"י אמתניתין בראשונה היה משנה שמו ושמה כו'. יש לחלק דשאני הכא דבמקום זה ממש נק' צפורה בעריסה. ויש לחלק דהס"ש לא הקיל רק בכ' גם שם הנשתקע משא"כ בשם הנשתקע לחוד שמא הוה שינוי שמה. ומשום החשש הב' דלא כ' שמה כיון שיש הרבה פוסקים מכשירים בזה מדאוריי' אפילו לא כתב שמו ושמה כלל וכש"כ בכתב שמו ולא כ' שמה וגם עכ"פ בשמה ג"כ כ' בת פלוני. עי' ג"פ רס"י קכ"ט. א"כ בכה"ג יש לנו לסמוך להקל טפי על סברת מהרא"י ורמ"א וסיעתם המקילים בכ' שם העיקר לחוד אף שנשתקע השם כנ"ל:

(נת' עוד טעם להקל משום דכל החשש י"ל דה"ל כלא כ' שמה ממש כלל ה"ל ספק מגורשת. א"כ יש לצדד להקל טפי לסמוך על סברת המקילים):