ג

ומיהו לענין לכתחלה אפילו אם מעריסה היה שמה צפורה כיון שעכשיו אין קורא לה רק ציפא וגם אינה חותמת א"ע כלל לא טב היה לכתוב שם צפורה לבד וה"ל לכתוב ג"כ המכונה ציפא כדמסיק הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז. דהא אפילו בענין מי ששמה מעריסה שרה וקרו לה שרולה עם היות דנראה מפסקי מהרא"י סי' י"ב דאע"ג דנשתכח שם שרה עכ"ז אין כותבין רק שם שרה לבד כמו שפי' דבריו הג"פ שם וכ"כ בב"ש בש"נ אות ב' לפ"ד רמ"א. והוא מ"ש רמ"א סי' קכ"ט סעי' ל"א בהג"ה גבי רעכליין דאין כותבין רק רחל שהוא עיקר השם ופי' הב"ש דהיינו אפי' כ"ע קרו לה רק רעכליין וכן בשרה שרולה. אך מ"מ הב"ש פסק לכתוב ג"כ המכונה שרולה וכ"פ הג"פ והביא שם דעת תשו' לחם רב דיכתבו רק הקיצור לבד שנק' בו היינו שרולה או מולי ואם כתב שמואל המכונה מולי הגט פסול והיינו משום דס"ל דלא אמרו הפוסקים שא"צ לכתוב קיצור השם ודי בשם המובהק אלא כשקורים לו פורתא בשם המובהק. וא"כ פשיטא דלכתחלה לא טב היה לכתוב צפורה לחוד נגד כמה גדולי הפוסקים. אמנם לענין דיעבד הרי כיון שמהרא"י ורמ"א סעי' ל"א בהג"ה ומקור דבריו מתשו' מהרי"ו סי' ק"כ ומהר"ם מינץ בס"ה סי' ל"ד כמ"ש בשמו הג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ב מקילים אפילו לכתחלה מי ירים ראש כנגדן לפסול דיעבד וכן הב"ש בש"נ אות ב' הקיל בזה בדיעבד. וכבר נת"ל שי"ל דציפא לצפורה בקהלתם ה"ל כמו מולי לשמואל דמדמו ליה לשרה שרולה כנ"ל ואם יהיה הלב נוקף עדיין לסמוך על סברת הלב לדמות ציפא למולי ושרולה הלא יש לנו להסתייע מצד אחר ונאמר כיון דמהרי"ק שרש פ"ו מקיל אפילו באליהו שנק' שמו בלי ונשתקע שם אליהו ועכ"ז מכשיר בכתב שם אליהו לחוד רק משום שיודעים שבודאי יש לו שם הקדש כו' ואע"ג דשם בלי רחוק לגמרי מאליהו. א"כ לא נחוש עכ"פ בנד"ז דהכינוי קרוב מאד לצפורה והוא רק כינוי לשם זה וכנ"ל:

(נת' דלכתחלה ודאי לא נכון היה לכתוב צפורה לחוד אף אם שמה מעריסה צפורה רק היה צריך לכתוב צפורה המכונה ציפא לפ"ד הג"פ והב"ש. אבל דיעבד יש לסמוך על המקילים בכ' שרה ואם הלב נוקף אולי לא דמו להדדי יש להסתייע מתשו' מהרי"ק ש' פ"ו):