א

סימן רמד

על שנכתב בגט צפורה (לבד) והיא נקראת בפי כל רק ציפא וכן נק' מעריסתה אם ללמוד זכות משום שהש"צ דקהלתם כותב תמיד על שם ציפא צפורה וכן נכתב בכתובתה. הנה ציפא י"ל דהוי שם דנערות או קיצור השם מצפורה. כמו צפורה פורה. דאין לחלק משום דנקודת הפ"א בציפא אינו כמו בצפורה. דהא בתה"ד סי' רל"א כתב וז"ל ואם נקרא יחיאל המכונה איחל א"צ לכותבו דהוי כמו יצחק חקין צפורה פורה. אבל כינוי מיכל ליחיאל לא ברירא כלל דחשיב קיצור השם ולא כינוי דאין הכינוי קרוב לעיקר השם בהזכרתו כמו חקין ליצחק פורה לצפורה. אבל איחל קרוב הוא ליחיאל לפי לשון בני אושטרייך שרגילין לקרות בראש התיבה יוד בשבא כמו בחיריק עכ"ל. הרי אע"ג דניקוד החית לא יהיה באיחל כמו ביחיאל מחשיב ליה קרוב ליחיאל רק על מיכל כ' לא ברירא כלל כו'. וכן בפסקי מהרא"י סי' ו' כ' דכינוים שכותבים הם כגון יחזקאל המכונה קהיסל מרדכי מערהל כו' אלו הכנוי' קרובים ג"כ ללשון עברי. אבל מ"מ אינם ממש קיצור לשון כגון יעקב יעקל יצחק חקין דאין כותבין משום דחד מוצא אינון עכ"ל. וצפורה המכונה ציפא נמי חד מוצא אינון. וגם נקודת הצד"י הוא שוה. ולכן י"ל דחשוב קיצור השם. ועוד ראיה מתשובת מהרא"י דמייתי בספר שמות ובג"פ ס"ק ס"ט בשם אשר דקרו ליה אנשיל אם צריך לכותבו לפי שלא מצינו שם בישראל שיתכנה עליו אנשיל זולת אשר. אמנם דקדקתי בההיא דכתב המרדכי שא"צ לכתוב קיצור השם כגון צפורה פורה כו' משמע דוקא רק משום קיצור או אריכות השם. אבל מטעם דכינוים הללו לא מצינו דוגמתם כלל כו'. ואנשיל לא ברירא לי שהוא קיצור השם מאשר שהוא נשתנה (ופי' הט"ג בש"א אות א' ס"ק מ"ט דר"ל שבתיבת אנשיל נשתנה נקודת האלף שהוא בפתח) ואמצעיתו בנו"ן גם סופו בלמ"ד לכן נראה אם אין מנהגכם לכתוב וכל שום אז צריך לכתוב המכונה אנשיל כו' עכ"ל. הרי א"כ נמצינו למדים דלא החמיר באנשיל רק משום דגם אמצעיתו נשתנה לאות אחר ומה"ט כתבתי ג"כ בתשובה אחת בנידון כינוי עטא די"ל דאינו חשוב קיצור השם מאסתר. אע"ג דלא נשתנה בתחלתו מ"מ באמצעיתו נשתנה. שהרי באסתר יש סמך מפסיק בין האלף להתי"ו. (דה"ל במקום טית דעטא). משא"כ בעטא. אבל בכינוי ציפא לצפורה דלא נשתנה לא בתחלתו וגם באמצעיתו אין שינוי רק בנקודת הפ"א לבד ולא כמו באנשיל. וגם ליכא הוספה כמו למד דאנשיל והוי רק קיצור השם מצפורה. וכן ממה שנחלקו החיבורים בכינוי עברמן לאברהם. דהביא בס"ש באות אל"ף בשם הלבוש ורמ"א שכ' בסי' קכ"ט סט"ו דא"צ לכותבו וכ"כ רש"ל בענין עבריל. והז"מ כתב דצריך לכותבו ופי' בדמש"א הטעם לפי שלא פתח באלף לא הוי קיצור השם. וכתב ע"ז הס"ש א"כ תקשה משמואל מואל כו' ושמא טעמיה משום דלא פתח באלף וסיים בנו"ן עוד הביא שם בשם הרב מהר"ר יצחק חיות שי"א דכל מקום שיש ב' הברות דכינוי דומה ללשון הקדש אין לכתוב הכינוי ולכן א"צ לכתוב המכונה עברמן כו' והאומרים דצריך לכותבו פי' הג"פ ס"ק ס"ט דהטעם כנ"ל משום דלא פתח באלף וסיים בנו"ן. א"כ נשמע מזה לנד"ז דציפא שבכינוי יש ב' הברות דומה לעיקר השם והפתיחה שוה וגם ליכא תוס' שום אות אחר כלל על עיקר השם י"ל דחשיב קיצור השם לכ"ע:

(נת' שי"ל דציפא הוי קיצור השם מצפורה. כמו פורה מצפורה ואיחל מיחיאל וראיה ממ"ש מהרא"י גבי אנשיל דלא ברירא ליה דהוי קיצור השם מאשר דמשם יש ללמוד דציפא לצפורה חשוב קיצור. וכן ממ"ש החיבורים בענין עברמן לאברהם):

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.