ו

ועוי"ל שינוי זה דבילייא כיון שאין נמצא שם כזה ומובן דזהו בילא. אלא שיש יו"ד אחת יתירה לא חמור מהשינוי דכתב שם דיהודה לבד בגליל. שלפ"ד התוספות ושאר מפרשים זהו ומודים חכמים לר"מ בשינה שמו ושמה כו' ומבואר בתוספת פ"ב (דף כ' ע"א) בד"ה הא בעינן שמו ושמה דשינוי זה קיל מדין לא כתב שמו כלל. וא"כ כיון שנכתב ג"כ שם בילא. הרי נכתב שמו ושמה ור"ל מאחר דשם בילייא לכל היותר הוי פסולו כאלו לא נכתב שמה כלל. וא"כ עכשיו שנכתב שמה בילא הרי הגט כשר. ומיהו יש לחלק דאף שפסול בילייא לא גרע מלא נכתב שמה כלל מ"מ לא מהני מה שנכתב שם בילא. אך הנה הירושלמי פליג על ש"ס דילן בענין אפיך שמיה דלהירושלמי אם כ' אני עם כל שום כשר כמ"ש הר"ן פ' השולח. ולכאורה ראיה להירושלמי מהמשנה דפ' הזורק שינה שמו ושמה. דהתוספות (דף כ' ע"א) הנ"ל הכריחו דמיירי בפסולא דרבנן. והוכרחו להעמיד דמיירי בכתב שם דיהודה בגליל. אבל פשט המשנה מיירי בשינה שמו ממש שינוי גמור. וא"כ קשה דהא ה"ל פסולא דאורייתא ממש. אבל להירושלמי אתי שפיר דכיון שכתב אני א"כ אף ששינה שמו ס"ל דליכא רק פסולא דרבנן. אלא דפסול זה החמירו בו ועשאוהו כמו פסול של תורה שתצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. וכשכתב ג"כ וכל שום ס"ל הגט כשר. ואף דלש"ס דילן אין הדין כן וס"ל דבכה"ג ששינה שמו אף שכתב אני עם וכל שום אינו גט כלל ותצא מזה ומזה כו' ופשיטא דאין להסתפק ח"ו מחמת הירושלמי נגד ש"ס דילן. מ"מ בנד"ז דהשינוי דבילייא קל מאד וגם אפשר שאין זה שינוי כלל ע"כ כיון שכ' ג"כ שם בילא י"ל דגם לש"ס דילן נראה להקל הנה לרווחא דמילתא במקום עיגון גמור כנדון זה אפשר לעשות סניף מהירושלמי. ע"ד שמצרפים בחמץ בפסח לפעמים דעת השאילתות דס"ל חמץ בפסח בששים שאע"פ שנדחו דבריו לגמרי מהלכה עכ"ז לפעמים לאיזו סניף מצרפים סברתו. כמ"ש בד"מ רס"י תמ"ז ובמג"א סי' תס"ז ס"ק ל"ג ובח"י רס"י תמ"ז דלמעשה אין סומכין ע"ז אא"כ היכא דאיכא עוד הרבה צדדים להקל. וכה"ג כתב בנ"י פט"ו דיבמות (דף קט"ז ע"א) גבי אימא בגמלא פרחא אזל דלסניף נקטינהו הביאו בתשובת צ"צ. הרי אע"ג דהא דגמלא פרחא לא מהני אף בד"נ ע"ש עכ"ז כיון שבלא"ה יש טעם נכון דאימא מילי מסר מצרפין ג"ז לסניף עכ"פ. וכמ"כ י"ל בנ"ד לפי מה שכתבנו שמשוה"ד י"ל להקל בזה לכן לסניף לרווחא דמילתא מצרפין טעם של הירושלמי:

קיצור בילייא י"ל לא גרע מלא כתב שמה כלל עפמ"ש התוספות פ"ב (ד"כ) וא"כ כשנכתב בילא ג"כ הרי נכתב שמה. מיהו יש לדחות כשיש כמה טעמים להקל יש לצרף הירושלמי שהביא הר"ן בסוגיא פ"ד דגיטין בראשונה היה משנה כו':