ג

ומ"מ למעשה אי אפשר לסמוך על זה להקל בחומר שינוי שמו ושמה ומצינו שהחמירו בתוספות יו"ד גבי שם איריני שכתב איריניי בשני יודי"ן הובא בספר מכמ"א שע"ד סי' ד' וסי' כ"ה ובתשו' מהריב"ל ח"א סי' כ"ט גבי שם גוייא שכתב גיווייא משמע דס"ל הגט בטל ועי' מזה בג"פ סי' קכ"ה סעיף י"ח ס"ק פ"ב. וסוף הסימן קכ"ט סס"ק קמ"ב. מיהו מענין גוייא שכתבו גיוייא אין ראיה דודאי במקום שא"צ יו"ד כלל לפי שאין שום הרגש יו"ד והוא כתב יו"ד חשוב שינוי. אבל כאשר יש הרגש יו"ד וצריך להיות יו"ד אחד והוא הוסיף וכתב שני יודי"ן אין זה שינוי כ"כ והרי מצינו לענין נקודת צירי בשם לעז יש כותבין יו"ד אחד ויש כותבין שני יודי"ן כמו פרידא פריידא וכן בש"א אות קו"ף גבי יעקב המכונה קליין וכ"כ בכה"ג גבי רייבצא כשקורין הרי"ש בצירי. א"כ כמו על נקודת צירי בלשון לעז יש כותבין יו"ד אחד ויש כותבין שני יודי"ן ולא מיפסיל גיטא בהכי כמ"כ י"ל כשכתב במקום שנרגש יו"ד אחד כתב שני יודי"ן אין לפסול דיעבד. מיהו מדין איריני שכתב איריניי דפסלו יש סתירה לזה. ויש לומר דלא דמי כלל לנקודת צירי מטעם המובן. וע"כ אין להקל כאן אם לא מטעם שני והוא דכיון שבנד"ז כתב ג"כ תחלה שם בילא רק שהוסיף דמתקרי בילייא א"כ ממ"ש בילא יובן לכל שזהו השם בילא המפורסם בנשים א"כ אף שהוסיף דמתקרי בילייא יובן בודאי שאין זה שם אחר רק שהוסיף כן בשביל הרגשת היו"ד שלאחר הלמד. וקצת ראיה לזה ממ"ש בשו"ת מהר"א בן ששון סי' למ"ד דנ"א ע"ב וז"ל עוד נראה לי טעם נכון להתיר את האשה העניה הזאת והוא שאף שנניח ונאמר ששם זוהי זה לא נכתב כראוי (לפי שהיה לו לכתוב זויי) והי' אפשר לומר דמפסיל היינו כשלא הי' נכתב אלא שם זוהי לבדו ואע"פ שהי' כתוב בגט וכל שום כו' מ"מ הי' אפשר לומר דלא מהני. אמנם בנדון דידן שבגט כתוב וידה דמתקרי זוהי הנה אע"פ שיהי' עולה בדעת שהשם הזה יהי' נאמר על דבר אחר הנה כאן כיון דכתביה על שם וידה דמתקרי זוהי א"כ זה מורה ששם זוהי זהו שם וידה עצמו ואם נכתב בשינוי הה"א לא יבואו לטעות שהוא שם אחר ואע"ג דמצינו במתקרי על שמות חלוקים כגון ראובן דמתקרי שמעון כו' מ"מ בנד"ז שאם היה כתוב זויי בשני יודי"ן אין ספק שעל שם וידה הנז' קאמר הנה גם עתה שהוא נכתב בה"א לא יבואו לטעות ולומר שהוא שם אחר מענין אחר כיון דקאי ע"ש וידה ושם זויי עצמו מודה על שם וידה א"כ ודאי יאמרו שעל שם וידה קאמר וזה נ"ל דבר נכון וחילוק אמיתי עכ"ל. וכמ"כ י"ל בנ"ד דשם בילא מוכיח דמ"ש דמתקרי בילייא הוא רק שהוסיף יודי"ן בשביל הרגשת היו"ד שנרגש קצת אחר הלמ"ד ולכן לא יבואו לטעות דהוא שם אחר. וראיה לזה דהנה בב"ש שאצלי סס"י קכ"ט עמ"ש רמ"א שם ססע"י ל"ד גבי זנביל או זנויל. פייבש ווייבש כו' מ"מ בדיעבד אם שינה באחד מכל הדברים האלו כשר עכ"ל רמ"א. ע"ז הגיה כאאזמו"ר הגאון ז"ל בכי"ק עצמו וז"ל שהם דקדוקי הכינויים אבל שם העצם צ"ל נכתב כפי לשון המדינה אפילו לעכב עכ"ל ור"ל דדוקא גבי זנויל וגבי פייבש שכבר כ' שם העצם. כמו אור שרגא המכונה פייבש. ע"כ אף אם שינה מלשון המדינה וכ' המכונה וויבש ס"ל לרמ"א דכשר. והיינו משום דגם העצם אור שרגא יעיד עמ"ש ווייבש דר"ל פייבש. משום דכל מי שהוא נקרא אור שרגא כינויו פייבש. ע"כ בכה"ג דוקא הוא דאין להקפיד על ששינה מן פייבש לווייבש. אבל אם לא כ' שם העצם רק הכינוי פייבש. ושינה וכ' ווייבש י"ל פוסל אף דיעבד. ודבריו אלה הם כסברת תשובת מהר"א בן ששון הנ"ל דשם ווידה מעיד ומוכיח על זוהי כו'. והנה מן פייבש לווייבש יש קצת שינוי במבטא בין וא"ו לפ"א וכמ"ש בט"ג בכללים של הב"ש סעיף כ"ב בט"ג שם ס"ק י"ז והוא מדברי הב"ש עצמו בש"נ אות ב' דא"א לכתוב בפולין במקום הפ"א ווין כו' ע"ש. והרי עכ"ז משמע דהרמ"א מכשיר בזה דיעבד וע' בט"ג אות פ' סק"ה בשם ס"ג דמהרא"ש להכשיר בדיעבד וכ"כ עוד בט"ג בש"א אות וא"ו סק"ג גבי פלק שכתב ולק שאין לפוסלו בדיעבד. וצ"ל מטעם הנ"ל ששם העצם מעיד עליו א"כ כמ"כ י"ל בענין נ"ד גבי בילא דמתקרי בילייא מיהו יש לחלק ולומר דשם יש עוד טעם משום דבמדינת אשכנז מדברים ווייבש בווי"ן לכן אף במחוזות אשר על נהר וויסלא שמדברים פייבש בפ"א אין זה שינוי כ"כ אם כ' כמו שמדברים במדינת אשכנז ובכה"ג דוקא מהני מה ששם העצם מעיד עליו. אבל בילייא בשני יודי"ן י"ל אין מדברים בשום מקום ע"כ חשוב זה שינוי יותר מפייבש ווייבש לכן אין מהני מה ששם העצם בילא מעיד עליו. ומ"מ זהו חילוק קל. ועוד אפשר גם בילייא זהו ענין כינוי דבילא במקום אחר וע' בס"ש נזכר בילייא בילה או בילא ע"ש. ואפ"ל כמ"ש במרדכי פרק השולח בילא בילתא הרי בילתא הוא שם דנערות של בילא כמ"כ אפ"ל בילייא. מה גם לדברי האומרים ששם בילא שרשו מבלהה כו' כמ"כ י"ל ענין בילייא כו':

קיצור שמ"מ אילו נכתב בילייא לבד היינו אומרים שזהו שינוי ולא נסמוך על סברות הנ"ל אלא בנ"ד לפי שנכתב בילא א"כ הוא מעיד דמ"ש דמתקרי בילייא היינו כמו שאנו קורין וכה"ג כ' בתשו' מהר"א בן ששון גבי כשכתב במקום זויי זוהי דשם וידה מוכיח עליו דהיינו זויי וכן שם אור שרגא מוכיח על ווייבש דהיינו פייבש כו' ברמ"א סס"י קכ"ט. וכך י"ל בילא מוכיח דמ"ש דמתקרי בילייא זהו כמו שאנו קורין: