א

סימן רלג

בגט אשה שנשלח מקאוונא לאוקריינא לק' זלאטאפליא ושמה אידא וכן נקראת בעיר קאוונא ובמדינת ליטא שאין מרגישין יו"ד אחר הדל"ת וכן נכתב בגט. אך במ"נ בזלאטאפלי' מרגישין יו"ד אחר הדל"ת אידיא. והגאון בית אפרים בתשובה סי' צ"ד צ"ו ק"ג פוסל בחסרון היו"ד וס"ל דהוה שינוי השם. א"כ לפ"ז יש לחוש שלא נכתב שם מ"נ ולא וכל שום:

הנה לכאורה יש להחמיר בזה דבברייתא גיטין (ל"ד ב') אמרינן אינה מגורשת כו' ולכ"ע הדין כן בלא כ' שם דמ"נ ולא וכל שום. והנה הרמב"ם פ"י מהלכות גרושין כתב וז"ל כל מקום שאמרנו בחבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינה מגורשת ה"ז גט בטל מן התורה ועדיין היא אשת איש עכ"ל. ולדבריו כאן שאומר בברייתא אינה מגורשת הגט בטל לגמרי. אך כבר כ' המגיד שם וז"ל זה כתב לבאר לשונו אבל בגמרא אין שם כלל לפי שיש פסול בטל לגמרי ויש פסול דלכתחלה לא תנשא. ויש לכל אחד מהם הוכחה על כוונתו לפי ענינו עכ"ל. א"כ כמו"כ אינה מגורשת הנזכר בברייתא יש לפרש דאינה מגורשת גמורה. כיון שהענין רק מחמת תקנת ר"ג. ומדאורייתא מגורשת גמורה היא כדמוכח מהתוספתא שהביא בתוספות (דל"ד ע"ב) ולכאורה י"ל דתליא בפלוגתא דרבי ורשב"ג לעיל (דף ל"ג ע"א) בתקנת ר"ג שהתקין שלא יבטל הגט שלא בפני השליח דרבי ס"ל דמ"מ אם בטלו מבוטל ורשב"ג ס"ל דא"כ מה כח ב"ד יפה. ולכן אם ביטלו אינו מבוטל יעו"ש. ואע"ג דהתם קיי"ל כרבי י"ל הכא יש לפסוק כרשב"ג לפ"ד רבי מאיר דאומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר. וכדפרש"י פרק הזורק גט (דע"ט ע"ב) במשנה בד"ה תצא מזה ומזה שקדושי שני לא הוו קדושין. אלא שהתוספות שם ד"ה וצריכה גט כ' ואין נראה לה"ר יוסף כו' אך גבי שינה שמו ושמה דמודים חכמים לר"מ והם פירשו דמיירי בשינוי כנ"ל דרבנן ואעפ"כ תצא מזה ומזה וי"ג דרכים בה. וכמ"ש בטור סי' קכ"ט ובב"י שם בד"ה ואם לא כתב כן מיהו לדעת הרמב"ם שהביא התוי"ט פרק הזורק אמתניתין דשינה שמו כו' אין דין זה מוכרח ועיין מזה במכמ"א שער ד' רס"י ג' ועיין עוד בב"י סי' קכ"ח בד"ה שינה מקום עמידת העדים. ועיין ב"ש סי' קכ"ח סק"ג וסק"ו: